כל יום של חודש הגאווה, Mashable ישתף שיחות מאירות עם חברי קהילת ה-LGBTQ שעושים היסטוריה עכשיו.

אילין צ'ייקן, היוצרת שלהמילה Lעמד על משטח מצעד במהלך הגאווה של LA בתחילת החודש, נופף בעוד אלפי אנשים עומדים על המסלול. כשהצף התגלגל בקהל, היא הבחינה בקבוצות גיל מרובות שצועקות כשהן ראו את חברי השחקנים של התוכנית.

היו נשים שנראו כאילו צפו בתוכנית המגדירה את הז'אנר במהלך המופע שלה ב-Showtime מ-2004 עד 2009, והיו גם בני נוער ומעריצים בתחילת שנות ה-20 לחייהם שהתרגשו באותה מידה.

"זה בעצם ריגש את כולנו עד דמעות", אמרה צ'ייקן, בהתייחסה לעצמה ולשחקנים ג'ניפר בילס ולישה היילי (בט ואליס, בהתאמה). "פשוט לא ציפינו לזה".

המילה L,שעקב אחר הקריירה וחיי האהבה של נשים קוויריות בלוס אנג'לס, זכה להתעוררות מחודשת כאשר קהל חדש צופה בו בנטפליקס וב-Hulu. בסתיו, שואוטיים גם יאתחל אותו עם כמה חברי שחקנים מקוריים - בילס, היילי וקייט מוניג (שיין) - שיצטרפו ליבול חדש של דמויות ב-המילה L: דור Q,עם Chaiken ההפקה הבכירה.

צ'ייקן שוחח עם Mashable על למה אנחנו צריכים לראות אתחול מחדש עשור אחריהמילה Lהגמר של, הצורך לספר סיפורים מגוונים על קהילת הלהט"ב, ומה מניע אותה להפיק תוכניות כמוהמילה L,אִימפֶּרִיָה, וה סיפורה של שפחה.

הראיון הבא נערך לצורך אורך ובהירות.

Mashable: עברו 10 שנים מאז הגמר של The L Word. למה אנחנו צריכים אתחול מחדש עכשיו?

אילין חייקן:אני חושב שתמיד היינו צריכיםהמילה L. אני לא חושב שאי פעם לא היה לנו זמן. ירדנו מהאוויר לפני 10 שנים אחרי שעשינו תוכנית שכולנו חשנו בה בלהט ושאנחנו חושבים שעשתה הבדל בעולם במובנים מסוימים.

חשבתי, וגם הרבה מעמיתיי חשבו, יהיה הרבה יותר ייצוג במהלך 10 השנים הבאות ויהיו יותר תוכניות, יותר תוכניות טלוויזיה שמספרות סיפורי להט"ב, במקרה הזה, במיוחד סיפורים לסביות , בדרכים שונות. למרות שהיה עוד ייצוג, לא היה כמעט הרבה כמו שציפינו. אין עוד הצגה שממלאת את הגירעון שנשאר מתיהמילה Lירד מהאוויר.

ואז מצאנו את עצמנו לפני זמן לא רב ברגע פוליטי שבו הרבה מהרווחים שהשגנו בעשור האחרון מרגישים מאוימים, מרגישים מסוכנים יותר. למרות שאני לא חושב שאי פעם הרגשנו שהמאבק שלנו לשוויון יסתיים בקרוב, אנחנו מרגישים קצת יותר דחיפות עכשיו.

ג'ניפר, קייט ולישה מדברות איתי על זה כבר זמן מה. הם הרגישו את זה בחריפות, ואמרו, 'אני חושב שאנחנו צריכים להחזיר את ההצגה'. אני מרגיש שזה רוצה וצריך להיות בטלוויזיה עדיין ושוב. הזכרתי את זה ל-Showtime והם הסכימו. הם הרגישו אותו דבר.

Mashable: הזכרת שלא היה משהו שימלא את הגירעון שהותיר The L Word. הסתכלתי על כמה נתונים סטטיסטיים ובשנה שעברה הייצוג להט"בי בטלוויזיה היה בדיוקמתחת ל-9 אחוזים, שלמעשה היה הגבוה ביותר אי פעם, אבל הוא עדיין די קטן. אני תוהה מה אתה חושב על הנתון הזה?

IC:זה מדבר בעד עצמו. זה לא מספיק בלשון המעטה. אנחנו מיוצגים בחסר, בקושי מיוצגים, וגם לא מיוצגים בשונות שלנו, בגיוון בתוך הקהילות שלנו. נראה שהוא זועק למשהו שלוקח על עצמו את המשימה לספר את הסיפורים שלנו שוב בגדול.

Mashable: למה אתה מתכוון בשונות בתוך הקהילות שלך?

IC:הקהילה הגאה, קהילת הלהט"ב, הקהילה הלסבית, שיש תת-קבוצה של זה, אף אחד מאיתנו אינו קהילות מונוליטיות. אנחנו לא רק דבר אחד. כדי להרגיש באמת שאנחנו מיוצגים, אנחנו צריכים להיות מיוצגים בכל המגוון שלנו, כהרבה אנשים שונים שחיים בדרכים שונות.

Mashable: אני סקרן לגבי הכותרת של התוכנית החדשה, דור Q. מה אתה מנסה לומר עם זה?

IC:לא משהו ספציפי. באותו אופן שלפני שנים כשהתחלתי לעשות ראיונות עלהמילה L, הייתי נשאל לעתים קרובות, 'ובכן, מה מסמל ה-L?' זה די ברור. אבל, באותו הזמן, תמיד די נרתעתי ואמרתי, זה אומר הרבה דברים. זה אומר אהבה, ליברל, זה אומר לוס אנג'לס. זה יכול להיות כל מה שאתה רוצה שזה יתכוון כמו גם להתייחס כמובן ללסביות.

דור ה-Q אומר לי, בראש ובראשונה, שאנחנו מספרים את הסיפורים האלה 10 שנים מאוחר יותר, ולכן אנחנו מקיפים דור חדש. ברור שה-Q הולך להפעיל קוויר. קוויר אומר דברים רבים עבור אנשים רבים ושונים. כמילה היו לה את הרגעים שלה. היו לזה רגעים של קונוטציה שלילית, וכרגע אני חושב שיש לזה קונוטציה גאה. אני חושב שזה מצביע על כך ששוב, אנחנו מייצגים את המגוון בתוך הקהילות שלנו. ההצגה הזו לא עוסקת רק בקבוצה אחת של אנשים. מדובר בכל מספר של אנשים שחייהם מצטלבים ושהם חלק מהקבוצה שלנו.

Mashable: כמה קשה היה למכור את הרעיון של אתחול מחדש בהשוואה לפעם הראשונה?

IC:זה היה שונה מאוד. זה בהחלט זכה לתגובה קליטה יותר הפעם. כשהצעתי לראשונה את התוכנית המקורית, היא לא בוצעה כמו שעשינו אותה. ברור שזו לא הייתה הצעה מוצלחת. זה לא זכה לתגובה חמה ומסבירת פנים בתחילה. בהתחלה זה צחקו בחביבות. ואז נראה היה שיש רגע שבו הייתה קרקע פורייה קצת יותר לרעיון הזה. ובסופו של דבר, כנראה כשנה אחרי שהצעתי את זה ל-Showtime, הם חזרו אלי ואמרו, 'אתה יודע, בוא ננסה את זה'. לא נלחמתי. לא דפקתי את אגרופי על שולחנות ואמרתי, 'אתה חייב לעשות את זה; זו הולכת להיות הופעה גדולה.' פשוט נתתי לזה לקרות. נתתי לזה לעבור את המסלול שלו.

אבל הפעם, יותר מ-10 שנים מאוחר יותר, כשהצעתי את זה, האדם שהצעתי לו את זה עבד על התוכנית המקורית, אבל עכשיו הוא נשיא שואוטיים, הוא ידע בדיוק על מה אני מדבר. הוא לא היה צריך לומר 'מה?' יומיים אחר כך, אחרי שהצעתי לו את זה, הוא אמר, 'אתה יודע מה, בוא נעשה את זה'.

Mashable: אז משנה עד יומיים, פרק זמן צפוף הרבה יותר.

IC:כן [צוחק].

Mashable: קראתיראיוןמתחילת השנה שהבנות שלכם בשנות ה-20 לחייהן ואמרו לכם שהחברים שלהן רק מגלים את ה-L Word, בגלל רשתות סטרימינג שמחזירות גם תוכניות ישנות כמו The Office ו-Friends. מה אתה חושב על כך שהדור הצעיר הזה יתחבר מחדש עם התוכנית הזו שיצאה מהאוויר כבר עשור?

IC:זה משמח אותי להפליא. זה הופך אותי לאמא מעניינת [צוחקת]. ברור שכשאתה עושה משהו כזה ואז הוא חי מעבר לחיים הטבעיים המובנים מאליהם שגורמים לך להרגיש שבאמת יצרת משהו בעל ערך ומשמעות מתמשכים וזה מרגש.

ראינו ראיות קונקרטיות לכך לפני כמה ימים. לא שלא האמנתי או בטחתי בזה. עשינו את הגאווה של לוס אנג'לס. ג'ניפר ולישה ואני רכבנו על מצוף הגאווה. כשנסענו ברחוב הצפוף בחברים ובני ברית להט"ב, היו המון נשים מהדור שצפו במקור.L Wordשהתרגשו ומי הריעו. כשהם ראו את ג'ניפר ולישה, הם ממש התלהבו. היו גם הרבה נערות ונשים שהיו צעירות ב-10 עד 20 שנים, בשנות העשרה שלהן, בשנות ה-20 המוקדמות שלהן, שזכו לאותו סוג של תגובת מעריצים מטורפת ונלהבת. זה בעצם ריגש את כולנו עד דמעות, אני חייב לומר. פשוט לא ציפינו לזה. באמת התלהבנו מכמה שהתוכנית נראית חשובה לאותו דור חדש של נשים, וגברים, אגב.

Mashable: אתה גם הפקת את Handmaid's Tale ואת האימפריה. תוכניות שונות מאוד, אבל נראה שהקו האמצעי בינן לבין The L Word הוא ההתמקדות בפריצת גבולות כדי לספר סיפורים מגוונים. מה מושך אותך לזה?

IC:זה כל מה שאני נמשך אליו. מה שמושך אותי אליו הוא הכוח של לעשות את זה. כמספר סיפורים זה מה שאכפת לי ממנו. שם אני גר.

הייתה לי הבנה מפחידה כשהגעתי לסוףהמילה L.התחלתי לחשוב מה אני הולך לעשות הלאה. ואמרתי לעצמי - ולעולם לא הייתי אומר את זה בקול באותו זמן - אני לא מעוניין לעשות טלוויזיה שלא משנה את העולם.

זה מדיום כל כך חזק. זה מגיע לכל כך הרבה אנשים בדרכים כה עמוקות ועוצמתיות. אנחנו מבלים כל כך הרבה זמן, וכמות עצומה של כסף, ומשקיעים בזה כל כך הרבה מעצמנו, שלא נראה שזה משהו שאנחנו צריכים לעשות אלא אם כן אנחנו עושים את זה למטרה אמיתית.

Mashable: אני גם תוהה מה זה משהו פוליטי או תרבותי שעולה לך בראש לאחרונה? על מה חשבת? מה הפריע לך?

IC:אני חושב על הדברים שהרבה אנשים חושבים עליהם. מה קורה במדינה שלנו? מה קורה בעולם? הגבולות, מה שאני מרגיש הם גבולות שקריים בינינו. הדרה של אוכלוסיות שלמות מהמענקים שחלקנו נהנים מהם. אלו הדברים שאני חושב עליהם עכשיו.

אני עדיין חושב כל הזמן על לספר סיפורים על הומואים, על ייצוג חוויה הומוסקסואלית בסיפורים. לעולם לא אפסיק לרצות לספר את הסיפורים האלה.

Mashable: ברוח חודש הגאווה, במה אתה הכי גאה כשאתה חושב על קהילת הלהט"ב?

IC:אני גאה בחיינו. אני גאה על כל ההישגים האישיים שלנו. אני גאה ברווחים שהשגנו שכולנו חברנו יחד ועבדנו כל כך קשה כדי להשיג. אני נרגש מהעובדה שיש מועמד לנשיאות שהוא הומו בגלוי ובגאווה. זה צעד עצום ומשהו שלא יכולנו לדמיין שיקרה לפני כמה שנים, כלומר אפילו לפני שנה בקושי. אני נרגש וגאה על כל הדברים האבולוציוניים האלה.

אני גאה בדור הבנות שלי. אני נפעמת מכמה שהם מפותחים ומודעים וחכמים ורגישים.

קרא עוד סיפורים נהדרים של חודש הגאווה:

• האנה הארט לא רוצה יותר מאשר שתאהב את עצמך

• מחנות מסייעים להקל על החרדה עבור חניכים להט"ב ועבור הוריהם בבית

• איך הקהילה הקווירית יכולה לאמץ את הספקטרום הא-מיני