דבר אחד שהתברר מזה של הודומהלך מפתיע לבטל את שטרות המטבע המופצים ביותר שלוזה עד כמה המדינה לגמרי לא מוכנה לתשלומים.

מאות מיליוני הודיםעמידה בתור מחוץ לבנקים ולמכשירים אוטומטייםעם תקוות עמומות לקבל באמת קצת כסף. אין מספיק מזה, הם יודעים, אבל אין חלופות טובות יותר עבורם.

למרות שפתרונות תשלום, במיוחד ארנקים ניידים כגון Paytm, MobiKwik ו-Freecharge קיימים בהודו במשך זמן מה - והםרואים צמיחה פורחתבעקבות הכרזתו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ביום שלישי שעבר להילחם בשחיתות על ידי פסילת שטרות המטבע הנפוצים ביותר במדינה - ההודים לומדים את זה בדרך הקשה שתשלומיםהם כיום תחליף גרוע מאוד למזומן.

תקרית זו יכולה לשמש גם לקח למדינות אחרות שבוחנות יותר ויותר דרכים להעביר עסקאות לכיוון תשלומים, אך אולי לא הביאו בחשבון כיצד חייהם של מיליונים יכולים להתהפך על ידי בעיות שעלולות להיראות קלות באותה תקופה. מעבר לכיוון ללא מזומנים יכול להיות בעל יתרונות רבים - למרבה המזל מדינות כמו שבדיה, דנמרק ונורבגיה עשו זאתהתקדמות גדולהבחזית הזו -- אבל לא קל לשחזר את ההצלחה הזו בכל שוק.

למה אנחנו צריכים פתרונות תשלומים?

פתרונות תשלום אלקטרוניים, הכוללים ביצוע תשלומים באמצעות כרטיסי פלסטיק,בעלי פוטנציאל עצום. הם מאובטחים יותר, קל לעקוב אחריהם (מסייע לך במימון טוב יותר), הם זולים (ללא עלויות תקורה נייר), והם מיידיים. יתרה מכך, אימוץ אותם חוסך למדינה שלך הרבה מאוד כסף. כלכלנים הציעו זה מכבר שהודו תוכל לחסוך עשרות מיליארדי דולרים מדי שנה אם היא תפחית את תלותה במזומן נייר.

"מסירת תשלומים ממשלתיים באופן אלקטרוני לעניים לא רק תחזיר את עצמה אלא תחבר את משקי הבית לרשת פיננסית רשמית ומאובטחת", חברת הייעוץ הניהולי McKinsey & Companyיעץהודו לפני שש שנים. "התשתית והקישוריות הבסיסית שזה מספק תיצור גם הצעה עסקית אטרקטיבית שתעודד שחקנים פרטיים להיכנס למרחב הזה ולספק שירותים לעניים".

מהר קדימה לשנת 2016. אפילו ההודים שבדרך כלל ביצעו את רוב העסקאות שלהם באינטרנט, מגלים שפתרונות תשלומים אלקטרוניים עדיין לא נמצאים בכל מקום במדינה.

כיום, לרוב האנשים יש אפשרות להזמין כרטיס קולנוע באמצעות כרטיס החיוב או הארנק הנייד שלהם, הם יכולים גם לשלם עבור המונית שלהם מבלי להידרש לכסף נייר, וניתן לדאוג להוצאות הצהריים שלהם גם באינטרנט. אבל ההוצאות היומיומיות המשמעותיות האחרות כמו קניית ירקות, חלב ומוצרי מכולת ביתיים אחרים - אפילו לאותם אנשים החיים בערים העירוניות ביותר בהודו - עלולות להיות מייגעות וחסרות תועלת ללא חשבונות פיזיים.

מספר עסקים קטניםניתן למעוךשדיברו איתם במהלך השבוע האחרון אמרו כי החלטת ממשלת הודו להוציא ממונו של שטרות של 500 דולר (7.5 דולר) ו-1,000 דולר (15 דולר) צמצמה משמעותית את הרווחים שלהם. חנויות רבות בשווקים המקומיים סגורות כי "אף אחד לא קונה כלום". "לאף אחד אין כסף לקנות דברים", אמר לנו בעלים של חנות מתוקים באלקנדה, ניו דלהי.

איפה אנחנו היום

כשמסתכלים על ערים קטנות ואזורים כפריים, המהווים את הרוב המכריע של המדינה, הדברים נראים גרועים עוד יותר. יש פחות סניפי בנק, ואיתור כספומטים הוא לרוב תרגיל בחוסר התוחלת. יתר על כן, כמעט לכל חנות באזורים מרוחקים כל כך אין מסוף נקודת מכירה שמקבל תשלומים, או אפילו פלסטיק.

החדירה של כרטיסי חיוב וכרטיסי אשראי בהודו נותרה נמוכה למרות המאמצים האחרונים של הממשלה להשיג יותר לבנק. נכון לשנת 2013, רק בערך400 מיליוןלהודים היה חשבון בנק. על פי דיווח בסוף השנה שעברה,80 אחוזמאוכלוסיית הנשים בהודו אין חשבון בנק.

עם זאת, הודו שונה באופן ייחודי ממדינות רבות אחרות. אפילו רבים שיש להם חשבון בנק בארץ לא בהכרח משתמשים בכרטיסי פלסטיק כדי לבצע עסקאות. עצום88 אחוזמכל השימוש בכרטיסי חיוב בהודו הם משיכת כסף ממכשירים אוטומטיים. עסקאות בנקודות מכירה (PoS) מהוות רק 12% מהנפח ו-6% מהערך מסך העסקאות, לפי מאמר שפרסמה Concept Paper on Card Acceptance Infrastructure.

אחת הבעיות שמונעות מהודו להפוך לדיגיטל היא המחסור בסמארטפונים. למרות שהודו היא שוק הסמארטפונים המהיר ביותר כמו גם השני בגודלו, יש רק בערך300 מיליון משתמשי סמארטפון בהודו. זה מונע מהרוב המכריע של האנשים לשים את ידיהם על הטרמינל שהם צריכים כדי לעשות שימוש בארנקים ניידים, למשל.

במקומות כמו ארצות הברית, שם נמצאים רק 8 אחוזים מהאנשיםללא חשבון בנק, אולי נראה שזוהי רק בעיית מייל אחרון לפני שכל האמריקנים יוכלו לשלם על הכל באופן דיגיטלי, אבל במקומות כמו הודו, ואפילו כמה שווקים אסייתיים אחרים שהפכו יותר ויותרמנסה ללכת ללא מזומן, אנחנו פשוט עוד לא שם.

באינדונזיה, למשל, רק לכ-20% מהאוכלוסייה היה חשבון בנק ב-2013, כאשר חדירת כרטיסי החיוב עומדת על 11%, ורק ל-3.2% מהאוכלוסייה יש כרטיס אשראי. למרות שפתרונות התשלום צוברים אט אט במדינות רבות באזור המזרח התיכון, מזומן הוא עדיין המלך שם. אוֹדוֹת85 עד 90 אחוזשל עסקאות קמעונאיות באזור MEA כרוך במזומן וצ'קים. איחוד האמירויות הערביות, שהיא אחת המדינות המובילות באזור MEA במונחים של אימוץ טכנולוגיות תשלום אלקטרוניות, עדיין רואה את הרוב המכריע של העסקאות שלה מבוצעות עם חשבונות נייר.

מזומן נותר המלך במדינות רבות, ויעברו שנים אם לא עשרות שנים עד שחלק גדול מהעולם ייפרד משטרות הנייר.