אמן הודי אייר את חוויות החיים האמיתיות של משתמשי טינדר בארץ באינסטגרם ובפייסבוק. הפרויקט, שנקרא #100IndianTinderTales, מאתר סיפורים כנים ואינטימיים על אהבה, תשוקה ומפגשים חולפים.

Indu Harikumar, מאייר וסופר ממומבאי, החל את פרויקט '100 סיפורי טינדר הודיים' באפריל לאחר שניסתה את האפליקציה, תחילה במהלך ביקור בוינה, ולאחר מכן חזרה הביתה. היא התחילה עם החוויות שלה ושל חבריה, אבל הפרויקט צמח לניסיון "לתעד תשוקה אורבנית ללא שום שיפוטיות" ולהבין איך אנשים אחרים ניווטו בטינדר.

"אני מתעניין בסיפורים של אנשים, מה גורם להם לתקתק, הפחדים שלהם, השאיפות שלהם, איך הם מתגברים על דברים", אמר הריקומרניתן למעוך. "אני מוצא סיפורים יומיומיים מאוד מעוררי השראה, זה עוזר לי עם הפחדים והחסרונות שלי."

היא התמקדה בטינדר, כי זו הייתה אפליקציית ההיכרויות היחידה שבה השתמשה. "במרחק, אני מסתכל על זה כאפליקציית קניות לאנשים", אומר הריקומר. "אז כולנו יוצרים סיפורים על עצמנו באמצעות תמונות וביוס."

תוך קצת יותר מחודש זכה הפרויקט להיענות סוחפת, והותיר את הריקומר מופתעת ממספר האנשים הרב שנפתחו אליה ודיברו על חוויותיהם האישיות.

"אנחנו לא מדברים על סקס בכלל, אז אני קצת מופתע מדיווחים כנים כאלה של זרים מוחלטים", מוסיף הריקומר, שעבד בעבר על כמה פרויקטים במקור המונים על חלומות וזיכרונות ילדות.

הסיפורים עצמם כנים ומבולגנים, שקית מעורבת של חוויות החל מהקומיקס ועד הנוקב. אישה כותבת על שימוש בטינדר כדי למצוא סלון בעיר חדשה, גבר מתוודה שעזב את הדייט שלו בגלל ריח רע מהפה, ובחורה מספרת כיצד איבדה את זיווג הטינדר שלה בתאונה. ישנם סיפורים על אנשים שגילו אי התאמה בין פרסונות מקוונות לחיים האמיתיים, רומנים קצרי מועד, כמו גם דייטים גרועים.

כל האיורים מצוירים ביד ומצוירים ממגוון אקלקטי של התייחסויות אמנותיות. רבים מהם בהשראת האמנים האהובים על הריקומאר, כמו אדוארד מאנץ', אנרי דה טולוז-לוטרק, קצושיקה הוקוסאי, רוי ליכטנשטיין, גוסטב קלימט, ראג'ה ראווי ורמה ומריו מירנדה, אותם היא מעבדת לסיפורים ובהקשר הודי.

הסיפורים שמאחורי הציורים חושפים גם כיצד נשים הודיות, המהוות את רוב המקורות של הריקומאר, משתמשות בטינדר כדי לחפש אהבה וקשרים, ומתעמתות עם הטאבו החברתי שעדיין אופף את השימוש באפליקציית היכרויות בהודו.

"בחברה שעוברת על הקווים מסרט רנג'יט, 'צריך לרסן את הסוסה והאישה בחוזקה', זה מעודד לראות נשים רבות טוענות את עצמן כיצורות מיניות", היאכותבבפוסט שפרסם לאחרונה בפייסבוק, "משתלטים על גופם ועל נפשם, נכנעים לתשוקה ומוכנים לשתף את הסיפורים שלהם, ללא בושה או מבוכה".

"אני חושב שכולנו מחפשים להתחבר, ומחפשים אימות ואהבה", אומר הריקומאר. "ייתכן שחלקם מחפשים חיבורים או מערכות יחסים באמצעות פרופילים אמיתיים או מזויפים, אולי אנחנו משקרים או כנים, אבל הנושא המרכזי הוא חיבור, בין אם ללילה או לכל החיים."

פרויקט #100IndianTinderTales עדיין מקבל הגשות ממשתמשי טינדר בהודו ב-פייסבוק.

יש לך מה להוסיף לסיפור הזה? שתפו אותו בתגובות.