זה דבר נדיר אבל נפלא כשאתה רואה את עצמך על דפי הספר שאתה קורא. מצאתי את עצמי מהנהנת בכעס בראשי ומשרבטת בשוליים תוך כדי קרעהיא בטח כועסת, אוסף שירה ופרוזה חדש מאת משוררת האינסטה צ'רלי קוקס בת ה-22.

הספר מחולק לארבעה חלקים (ניתן לקשר מאוד) - כלומר: היא חייבת להיות מאוהבת; היא בטח כועסת; היא בטח שמנה; היא חייבת להיות בוגרת. קטע אחר קטע, קוקס מתמודדת עם הקרבות האישיים שלה, ובכך מתמודדת עם הבעיות האוניברסאליות העומדות בפני בני המילניום והדור Z. דברים כמו מחלות נפש, התמודדות עם דימוי גוף, היכרויות בעולם האפליקציות, והתבגרות בעידן המדיה החברתית.

המוח שלך מוטה והמוח שלך עיוור. עדיין נותר בך מאגר של כוח למצוא

הייתה לי הרגשה שהספר הזה יהיה ממש ברחוב שלי כשאקרא את השורות, "לכל בחורה שמרגישה יותר מדי" ששרבטו על הרשימה. אני בחורה כזו. אני מרגיש, בימים שבהם החרדה שלי חמורה במיוחד, כאילו הלב שלי הולך לפעום ישירות מהחזה שלי. אני מרגיש, בימים מסוימים, כאילו הקול הפנימי שלי - "גנב הביטחון" שלי, כפי שקוקס מכנה זאת - הוא האויב הכי גדול שלי. קריאת הספר הזה גרמה לי להרגיש פחות לבד.

'אין לך טעם בעולם הזה!' '...שתוק זה גנב הביטחון שלך!' 'את צריכה להישאר במיטה!' '...אתה צריך לקחת על עצמך את העולם!' 'את נראית מטופשת בשמלה הזאת!' '...מתי הפכתי לילדה היפה הזאת?'

נשים ונערות אחרות הגיעו לקוקס מאז הפרסום שלהיא בטח כועסתלהגיד לה שגם הם מרגישים פחות לבד לאחר קריאת הספר שלה.

"קראתי לפני כמה ימים ציטוט בנוסח: 'הכי אישי זה הכי אוניברסלי', למדתי את זה הרבה מאז שהספר יצא", אומר לי קוקס. "זו הייתה חוויה ממש סוחפת לראות כל כך הרבה בנות מוצאות קצת מהן אצלי".

קוקס מכירה בכך שדרך שיתוף המחשבות והרגשות הפנימיים ביותר שלה, היא פתחה דיאלוג עם אלה שגם מרגישים וחושבים בדיוק באותו אופן. "זה מטורף עד כמה הרגשות הפנימיים והפגיעים ביותר שלנו הם אוניברסליים כשאנחנו תמיד כל כך בטוחים שאנחנו היחידים שפגשנו אותם", אומר קוקס.

שירה היא משהו שקוקס תמיד כתבה כדי לעזור לה לעבד את הרגשות שלה - גם אם היא "לא ידעה איך לקרוא לשרבוטים בגב היומנים או מתכנני שיעורי הבית" באותה תקופה. "זה תמיד היה מקום להתמודדות", אומר קוקס. "דרך מוזרה מולדת לעבד את הכאב והבלבול שלי." אבל, הספר הזה הוא לא רק דרך עבורה לעבוד דרך הרגשות שלה. היא לא חושבת שיש מספיק "משהו" בחוץ על "צעירים שחיים עם מחלת נפש".

"אנחנו חיים בתקופה שבה כולנו כל כך מודעים לכך שרבים מאיתנו נאבקים וסובלים, עכשיו אנחנו מתחילים לדבר על זה, וזה נהדר, אבל זה לא מספיק, זה לא יהיה עד שנדע מדעית יותר", היא אומרת.

בהתחשב בכךרמחקר מהודקעל ידי איגוד הפסיכיאטרים האמריקאימציעבני דור המילניום הם אולי הדור המודאג ביותר בהיסטוריה, זה לא מפתיע שכתיבתו של קוקס תפסה קול בקרב צעירים. התסכול של קוקס על המחסור בשירה רלוונטית על מחלות נפש דרבן אותה ליצור משהו שאנשים בגילה יכולים להתחבר אליו.

"עם שירה תמיד מצאתי הרבה ממה שקראתי בעצב, כשבסיס נתפס כאמן המעונה, קצת זוהר", אומר קוקס. "זה לא היה מראה את כל ההיבטים של איך זה בעצם לחיות עם דיכאון."

קוקס אומר ששירה נטתה לפאר מחלות נפש. אבל, כפי שיגידו לך רוב האנשים החיים עם בעיות נפשיות, זה לא יכול להיות רחוק יותר מזוהר.

"זה גרם לי לתסכול", מוסיף קוקס. "רציתי להראות לנשים צעירות אחרות שהן לא לבד והן מוצדקות במורכבות וזה בסדר וחשוב לא לראות אותן מוזרות או יפות בצורה אפלה".

קטע אחד שמהדהד במיוחד הוא 'היא חייבת להיות שמנה', שבו קוקס בוחנת את מערכת היחסים המסובכת, ולעיתים, השלילית העמוקה שלה עם גופה. בעידן שבו להיות באינסטגרם מתדלק קבוע - ומזיק מאוד- השוואות עצמיות, המאבק של קוקס עם דימוי הגוף שלה הוא כזה שאנשים רבים - צעירים ומבוגרים - חיים דרכו. "אנחנו כל הזמן במצב של השוואה", אומר קוקס. "'למה אני לא היא?' כשאתה אפילו לא בטוח אם היא באמת היא או שזו זווית, או פילטר, או חתיכת פוטושופ."

רעיון היופי שלי היה פעם כל כך שונה אז למה כלאתי את הפלא הזה בריבוע מכוער 4x4 של מאסר? יש לו פרמטרים קטנים מגודל הירכיים שלי והוא עמום יותר מהשיפוע הטבעי של העיניים שלי

למרות האינסטגרם האחרוןדירוג כפלטפורמה הגרועה ביותרלרווחת הצעירים, קוקס מקווה שהיא וחבריה המשוררים באינסטגרם - יאהבורופי קאורוירסה דיילי-וורד- יוצרים מרחב הרחק מהשליליות. "לכולנו יש אחריות קולקטיבית, לדעתי, להיות אכפתיים יותר עם מה שאנחנו מפרסמים עכשיו אנחנו יודעים איזה נזק זה כבר נגרם", היא אומרת. "שירה היא דבר כל כך מדיטטיבי לזרוק לתוך המכונה הזו, פרוסה קטנה של תקווה או מציאות בתוך הטירוף."

קוקס רוצה שהקוראים שלה "ירגישו פחות לבד" כשהם קוראים את ספרה ו"ידעו שיום אחד, חלק מכל זה עלול להצחיק אותך".

בינתיים, כשכל המאבקים שלך לא נראים מצחיקים בכלל, גם זה בסדר. "אתה מוצדק וזה אמיתי ויש אחרים סביבך שיש להם כלים ללוות כשתצטרך אותם", היא אומרת. "גם אם זה רק שיר."