ג'ו ביידן כועס על פייסבוק - ורוצה לשנות מהיסוד את האינטרנט בגלל זה.

בראיוןעם הניו יורק טיימסמערכת מערכת שפורסם ביום שישי, המועמד לנשיאות ג'ו ביידן יצא לפייסבוק ואמר שהוא רוצה לבטל את סעיף 230 של חוק הגינות התקשורת.

"צריך לבטל את סעיף 230, יש לבטל מיד, מספר אחת", אמר ביידן. "לצוקרברג ולפלטפורמות אחרות".

סעיף 230 מגן על פלטפורמות אינטרנט ומפרסמים מאחריות למה שמשתמשים כותבים בפלטפורמות שלהם. לדוגמה, לא ניתן לתבוע חברת מדיה חברתית על מה שמשתמש מפרסם, או שבלוגר אינו אחראי למה שהקוראים כותבים בקטע התגובות. מרכיב פחות מוכר בחוק הוא שהוא מאפשר גם לחברות אינטרנט למתן את הפלטפורמות שלהן כראות עיניהן.

החוק מתוארך לשנת 1996, וחלקם קראובחינה מחודשת שלו לאור האופן שבו השתנה האינטרנט ב-25 השנים האחרונות. עם זאת, גם מומחי חירות אזרחית מקווניםלומר שזה קריטילהגנה על חופש הביטוי באינטרנט.

"נגינת CDA 230 לא תפתור אף אחת מהבעיות הנגרמות על ידי פלטפורמות ביג טק מרכזיות", אוון גריר, מומחה לחירויות אינטרנט ועורך דין עםלהילחם על העתיד, אמר ל-Mashable. "זה רק יפתח את השערים לצנזורה רחבה באינטרנט, תוך כדי ביטול היכולת שלהן למתן תוכן באחריות מהפלטפורמות הקיימות".

נראה כי ביידן מכוון לסעיף 230 בגלל אמאבק באוקטובר 2018עם פייסבוק. הקמפיין של ביידן כתב מכתב לפייסבוק וביקש ממנה להסיר מודעה, שפורסמה על ידי ועדת פעולה פוליטית עצמאית (PAC), בטענה כי ביידן סוחט פקיד אוקראיני כדי למנוע מהם להעמיד לדין את בנו, האנטר ביידן. פייסבוק סירבה להסיר את המודעה, וענתה כי היא לא תעקוב אחר מודעות פוליטיות בהתבסס על האם המידע שהם מציגים נכון או שקרי.

נראה שהדבר שלקח ביידן מהניסיון הזה הוא שסעיף 230 זקוק לעבודה, במיוחד כפי שהוא חל על פייסבוק:בנובמבר, אמר כי יש לפטור את החברה מהגנותיה.

"מעולם לא הייתי מעריץ גדול של צוקרברג", אמר ביידן. "אני חושב שהוא בעיה אמיתית".

הוא לקח את הרגש הזה צעד קדימה כשדגל בביטול החוק. Mashable פנה לקמפיין ביידן כדי לראות אם הערותיו על סעיף 230 מהוות עמדת קמפיין רשמית, ויעדכן זאת כשנשמע.

אז האם ביטול 230 הוא רעיון כל כך נורא? עם כל הנזק שנגרם על ידי דיבור כוזב בפייסבוק, נראה טענה סבירה שהם נושאים באחריות משפטית.

עם זאת, האינטרנט ראה את ההשלכות של כיסוי 230 ממקור ראשון עם הכנסת הפטורים לחוק ב-2018 - וזה לא היה יפה.

שתי הוראות הנקראות FOSTA ו-SESTA הוכנסו באופן נומינלי לבלימת סחר במין מקוון על ידי הפיכת חברות אינטרנט לאחריות לאירוח מודעות זנות באתרי האינטרנט שלהן. בעוד שהכוונה נראתה אצילית (למרות שחלק אמרו שזה בעצם אעבודה אנטי-מינית שמרנית סוס טרויאני), השפעותיו היו מצמררות מיד.

חלק מהאתרים,במיוחד כולל טאמבלר, היה זה זמן רב מוערך, מרחבים בטוחים לעובדי מין ודיבור גלוי על מיניות. אבל בעקבות השינויים, במקום לארח כל תוכן מפורש שעלול להותיר אותם באחריות, אתרים כמו טאמבלר אסרו תוכן בוטה והרסו קהילות חיוביות למין שפעם משגשגו.

במקום להתעסק עם סעיף 230, גריר מאמין בגישה עדינה יותר שמצמצמת את כוחן של ענקיות טכנולוגיה מאוחדות תוך הגנה על חופש הביטוי. נקודות דיבור פשטניות לא צריכות לסכן את זה, אמר גריר.

"אין דבר מסוכן יותר לדמוקרטיה מאשר כאשר פוליטיקאים שלא מבינים איך האינטרנט עובד הופכים דיוני מדיניות מורכבים לכדורגל פוליטי".