אתה כמעט בהחלט מתאבד לאט לאט.

אוכלים גרוע, מעשנים, רוכבים על אופנועים, צופיםהרווק-- כולם מוכחים סטטיסטית כמקצרים את תוחלת החיים הממוצעת (למעט אולי האחרון).

לגבי השימוש בסלולרי? לא כל כך. ארגון הבריאות העולמי אמר שקרינת סלולר היא "אולי מסרטן לבני אדם," מכניס את זה לאותה קטגוריה של שתיית קפה. במילים אחרות, אין לנו הוכחה לקשר סיבתי מבוסס, אבל אנחנו גם לא יכולים לשלול זאת.

התיחום החביב הזה נרמס במהירות כשמדובר במחקרים חדשים, שאחד מהם יצא ביום שישי, וכתוצאה מכך הפריק אאוט הרגיל.

הנההמחקרהכותרת של: "דוח על ממצאים חלקיים מהתכנית הלאומית לטוקסיקולוגיה מחקרי קרצינוגנזה של קרינת רדיו טלפונים סלולריים ב-Hsd: חולדות Sprague Dawley® SD (חשיפה לכל הגוף)"

והנה תקציר מניתן למעוךעורך המדע אנדרו פרידמן: "התוצאות החלקיות מראות שחשיפת מינונים גדולים של קרינה במשך כשנתיים לחולדות זכרים עלולה לגרום לשיעורים גבוהים בצורה יוצאת דופן של שני סוגים ספציפיים של גידולים. אבל ההשוואה לבני אדם היא סימן שאלה והשוואה אפילו לקבוצת הביקורת של חולדות היא בעייתית בגלל חריגות בקבוצה זו. יש הרבה מוזרויות סטטיסטיות במחקר".

ועכשיו, מבחר כותרות מכלי תקשורת שונים שסיקרו את המחקר:

• "קישור סלולרי-סרטן נמצא במחקר ממשלתי"(לְקַשֵׁר)
  

• "קרינה סלולרית קשורה לסרטן במחקר עכברוש גדול"(לְקַשֵׁר)
  

• "כן, הטלפון הסלולרי שלך באמת יכול לגרום לך סרטן, כך עולה ממחקר של המכון הלאומי לבריאות"(לְקַשֵׁר)
  

• "מומחי NIH שאלו את מחקר הפד המקשר בין טלפונים סלולריים לגידולים"(לְקַשֵׁר)
  

• "קישור אפשרי לסלולרי לסרטן? מחקר חולדות משיק דיון חדש"(לְקַשֵׁר)
  

• "מחקר קושר את קרינת הסלולר למוח, גידולי לב בחולדות זכרים"(לְקַשֵׁר)
  

• "מחקר 'משנה משחק' קושר בין קרינת סלולר לסרטן"(לְקַשֵׁר)
  

• "מחקר מרכזי קרינה בטלפון סלולרי מצית מחדש שאלות סרטן"(לְקַשֵׁר)
  

הכותרות הללו בבירור פועלות בטווח של נורא (אמא ג'ונסו-NBC News זכו לביקורת נוקבת, שניה מלמטה ברשימה זו) עד להגיון אך עדיין מעורר רגשות (סיינטיפיק אמריקן, האחרון ברשימה). למען הדורות הבאים,ניתן למעוךשלהוא שלישי מלמטה.

אם התקשורת נמצאת בקצה אחד של ספקטרום הניואנסים, המדע נמצא בקוטב ההפוך. אחת מהאחריות של עיתונאי היא לזקק מידע (לעיתים מורכב) לצורה שקל לצרוך כמעט על ידי כולם. עיתונאים נוטים לכתוב ברמת קריאהאיפשהו ליד חטיבת הביניים המאוחרת או תיכון מוקדם.

זה בסדר כשמדברים על נושאים יומיומיים, אבל זה יכול להפוך לבעייתי כשעוסקים בתחומים של ניתוח מדעי שמתעמקים במתמטיקה מתקדמת וברמות כמעט בלתי מוגבלות של ניואנסים.

קל להבין מדוע הקהילה המדעית עשויה להיות מתוסכלת.

אהרון קרול רופא וסופר שלהכלכלן אגבלא קמצנו מילים כשהלכו אחרי כתבי התקשורת הגדולים. הוא הצביע על מגוון סיבות לכך שהמחקר לא הביא הרבה לתוצאות קונקרטיות.

"בסוף המחקר, ההישרדות הייתה נמוכה יותר בקבוצת הביקורת של הזכרים מאשר בכל הגברים שנחשפו. ההישרדות הייתה נמוכה יותר בקבוצת הביקורת של הנקבות עבור שתיים משלוש הקבוצות שנחשפו. עם זאת, לא עלו כותרות לפיהן טלפונים סלולריים מאריכים חיים גם לא יוצגו סטטיסטיקות לגבי האם זה משמעותי", כתבה קרול.

"ומדוע התקשורת ממשיכה לעשות את זה?"

התפיסה שטלפונים סלולריים עלולים לגרום לסרטן עשויה להיות ההתנגשות המושלמת של מדע ועיתונות בצורה הגרועה ביותר. כפי שציין ג'ון אוליבר בתוכנית שלושבוע שעבר הלילה, התקשורת לא ממש טובה בסיקור הצומת הזה.

זה אולי קל לסכם את זה עם השטויות התקשורתיות הרגילות, אבל יש כאן מתאם מצער.

כשהסיפורים התחילו להתגלגל ביום שישי בבוקר, הקהל החל להגיב בבירור. הנה נתוני החיפוש של גוגל עבור "סרטן טלפונים סלולריים" בשבוע האחרון:

ראוי לציין שהחיפושים בנושא זה עקביים בצורה מוזרהבמהלך 12 החודשים האחרונים. ברור שזה משהו שעולה בדעתם של אנשים.

המצב קצת משתפר. כמה ערוצי פרסום פרסמו מאמרים שדוחפים את הסיקור.קוֹלזה בראד פלומרהזהיר כי "הכתבים צריכים לעשות עבודה הרבה יותר טובה בהצבת האינקרמנטליזם הזה בהקשר - במקום לטרוף את הפחדים של אנשים מקליקים".

הוושינגטון פוסטאפילו הרחיק לכת כמו לשים "אל תאמין להייפ" בכותרת לסיפור שלהם על היצירה.

למרבה הצער, הנזק נעשה.

ייתכן שהציוץ נמחק

חלקם בתקשורת אף הרחיקו לכת וסיקרו את המחקר מתוך עמדת חסרונותיו. סת' בורנשטיין, סופר מדעי ב-Associated Press, הוביל עם העובדה שסוקרים היומציאת פגמים במחקר.

זה עוזר, אבל זה גם טיפה בים של כיסוי רחב יותר.

אז מה על הקורא לעשות? טוֹב,הַיוֹםאל רוקר ניסח זאת בצורה הטובה ביותר בקליפ שהופיע בקטע של אוליבר: "אני חושב שהדרך לחיות את חייך היא שתמצא את המחקר שנשמע לך הכי טוב, ואתה הולך עם זה."

מצא את זה.

יש לך מה להוסיף לסיפור הזה? שתפו אותו בתגובות.