פרינס נלחם בגשם הדיגיטלי. קרדיט: AP
פרינס לא היה לודיט.
בעוד העולם מתאבל על נסיך פונק הסגול, שנמצא מת בביתו ביום חמישי, חלקם עשויים להתרגש להיזכר במערכת היחסים הסלעית שלו לפעמים עם האינטרנט - ולהניח שהוא אף פעם לא באמת קיבל את זה, או הרבה מהטכנולוגיה. כֹּל.
הם היו טועים.
נכון, פרינס שנא לחלוטין את מה שהאינטרנט עשה לתעשיית המוזיקה. בראיון משנת 2010 עםה"דיילי מירור".,האמן הכריז שהאינטרנט "נגמר לחלוטין".
הוא המשיך:
"אני לא מבין למה אני צריך לתת את המוזיקה החדשה שלי לאייטונס או למישהו אחר. הם לא ישלמו לי על זה מקדמה ואז הם כועסים כשהם לא יכולים לקבל אותה.
האינטרנט הוא כמו MTV. פעם MTV היה מגניב ופתאום זה הפך מיושן. בכל מקרה, כל המחשבים והגאדג'טים הדיגיטליים האלה לא טובים.
הם פשוט ממלאים את הראש במספרים וזה לא יכול להיות טוב בשבילך".
זה היה פרינס, אז בן 52, כאיש הבלבול שלו.
שנתיים לאחר מכן, ניתן היה למצוא את המוזיקה של פרינס בדיוקאפס שירותי סטרימינג.
חלוץ
אולי היו שחשבו שהאמן הפורה, שהוציא בערך אלבום בשנה מאז 1978, פשוט מחפש תשומת לב. אין ספק שלא כל מהדורת פרינס הניבה להיט ברמה של "When Doves Cry" או "1999". וככל שאתה אומר שאתה לא הולך לתת לאנשים את מה שהם רוצים, הם יותר רוצים את זה, נכון?
אבל זה לא באמת היה זה. פרינס תמיד עסק בהגנה על המוזיקה שלו, ובמידה מסוימת, על מיסטיקת הנסיך. אם ניתן היה להשתמש בטכנולוגיה כדי לשפר את אחד מהם או את שניהם, הוא היה צולל בראש.
הרמזים קיימים, אבל צריך לחזור כמה עשורים אחורה כדי למצוא אותם.
Mashable Top Stories
Glyph ROM
עוד ב-1994, פרינס הרגיש לכוד בחוזה ההקלטות שלו בוורנר מיוזיק. אז הוא שינה את שמו לסמל. מכיוון שאיש לא הצליח לבטא את שם הסמל, כולם התחילו לקרוא לו "האמן שנקרא בעבר נסיך". (בסופו של דבר הוא החליף בחזרה בשנת 2002.)
באותה שנה, פרינס הוציא CD-ROM. לא, לא אלבום מוזיקה, אלא משהו אחר -- סופר קונספטואלי ובעל חוד החנית. בזמנו, הצלחתי בגדול100 התקליטורים המוביליםסיפור עלילתי שנתי עבורמגזין PC. התקליטור של פרינס, שנקרא[הסמל שלו] אינטראקטיבי, עשה את החתך.
זה היה כל כך חריג שאי אפשר לתאר. לא הצלחנו להבין את זה -- האם זו הייתה חוויה מוזיקלית, או פאזל שמיעתי?
למעשה, זה היה שילוב ערמומי של מוזיקה ודימויים שהשתמש ביעילות בפלטפורמת המולטימדיה PC המתהווה כדי להציג את האמן והמוזיקה שלו באור הטוב ביותר. בנוסף למשחק מוזר שכלל חיפוש בתוכן התקליטורים אחר חלקי פאזל כדי לשחזר את הסמל שלו, או מה שכינינו "הגליף", היו משובצים קליפים וראיונות עם בני דורו של פרינס.
זה היה נדיר, יוצא דופן וסימן לשאר תעשיית המוזיקה.
אבל עד שהקריעת תקליטורים ושיתוף מוזיקה בחינם הוציאו את התעשייה הזו בראשית שנות ה-2000, התקליטורים היו מתים - ונראה שפרינס התחיל להשתמש בטכנולוגיה ובאינטרנט כדי להניע את המסר שלו.
הולך בדרכו שלו
פרינס התרחק מ-iTunes, ומאוחר יותר, משירותי סטרימינג של מוזיקה במשך רוב עשור. בסופו של דבר הוא הרשה קצת מוזיקה בשירותי סטרימינג, רק כדי למשוך אותה ממנהכולם מלבד טיידל. נכון להיום, אתה יכול למצוא רק אלבום פרינס אחד,Hit n Run Phase 2,ב-Apple Music.
ייתכן שהציוץ נמחק
באופן דומה, פרינס גילה עניין מועט בקידום המוזיקה שלו ברשתות החברתיות. לבסוף הוא הצטרף לטוויטר ב-2013, אבל לא קיבל אימות עד 2015. מעניין, הציוץ הראשון שלו בחשבון הנסיך הרשמי הצביע על עוקבים לרצועה של סאונדקלאוד. מאז זה הוסר.
ייתכן שהציוץ נמחק
במהלך השנה שלאחר מכן, פרינס, עם סך 740 הציוצים שלו, התגלה כמענייןדמות ברשתות החברתיותכפי שעשה בחיים. הוא היה בחור ALL CAPS...
ייתכן שהציוץ נמחק
...מי יכול להיות ארצי באופן מקסים...
ייתכן שהציוץ נמחק
...ולפעמים סתמי.
ייתכן שהציוץ נמחק
למרות זאת, הוא לא ממש הצליח לאמץ את האינטרנט ואת המדיה החברתית.
בינואר השנה, פרינס נתן קונצרט סולו במתחם פייזלי פארק שלו בצ'אנהאסן, מינסוטה. לא הורשו טלפונים, מה שאומר שאף אחד לא יכול היה לשתף סרטון או תמונה אחת מהקונצרט. אף אחד, כלומר, מלבד פרינס (שגם הוא הצטרף סוף סוף לאינסטגרם).
כשהגיע הזמן לתת שאלות ותשובות לפייסבוק ב-2015, פרינס גרם למעריציו לחכות שעות -- אזענה על שאלה אחת. השאלה הייתה לגבי תדר כוונון מוזיקה,432 הרץ, שיש המאמינים שהוא משדר אנרגיית ריפוי -- מה שרק מוכיח שפרינס היה אדם מוזר שאהב טכנולוגיה, בדרכו שלו.
אפילו כשפרינס יצא מגולם שנכפה על עצמו כדי ליהנות מתחייה מחודשת בקריירה, הוא עדיין שמר על האינטרנט בטווח זרוע.
זה אולי לא היה בגלל שהוא שנא את האינטרנט, או בגלל, כפי שסברו כמה, הוא לא הבין את זה. נראה יותר סביר שהוא הרגיש שהאינטרנט מעולם לא הגיע באמתאוֹתוֹ.
לאנס אולנוף היה הכתב הראשי והעורך ב-Large של Mashable. לאנס שימש כחבר בכיר בצוות העריכה, תוך התמקדות בהגדרת תוכן דעה פנימי ואצור. הוא גם עזר לפתח כישורי סיפור אלטרנטיביים בכל הצוות ויישום של כלי מדיה חברתית במהלך אירועים חיים. לפני שהצטרף ל-Mashable בספטמבר 2011, לאנס אולנוף שימש כעורך ראשי של PCMag.com וסגן נשיא בכיר לתוכן עבור Ziff Davis, Inc. בזמן שהוא שם, הוא הדריך את המותג לקיום דיגיטלי של 100% ופיקח על אסטרטגיית תוכן לכולם מאתרי האינטרנט של זיף דייויס. הטור הארוך שלו ב-PCMag.com זיכה אותו בפרס ארד מה-ASBPE. Winmag.com, HomePC.com ו-PCMag.com זכו כולם לכבוד בהדרכתו של לאנס. הוא מופיע תכופות בתוכניות חדשות לאומיות, בינלאומיות ומקומיות כולל Fox News, The Today Show, Good Morning America, Kelly and Michael, CNBC, CNN וה-BBC. הוא גם הציע פרשנות ברדיו הציבורי הלאומי והתראיין לעיתונים ותחנות רדיו ברחבי הארץ. לאנס היה דובר אורח מוזמן במספר רב של כנסים טכנולוגיים, כולל SXSW, Think Mobile, CEA Line Shows, Digital Life, RoboBusiness, RoboNexus, Business Foresight ו-Digital Media Wire's Games and Mobile Forum.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
