לווייתן גבנון אולי יצור ענק לעין האנושית, אבל עדיין קשה לזהות אותם מהחלל.

עד לאחרונה, טכנולוגיית הלוויין הנחוצה ברזולוציה גבוהה לא הייתה זמינה, אבל חוקרים במערב אוסטרליה מתחילים להשתמש בתמונות לוויין כדי לבדוק את גודל האוכלוסיות המקומיות.

מטרת הפרויקט היא לעקוב אחר מספרי הלווייתנים הגבנוניים במערב אוסטרליה, הסביר קורט ג'נר, מנהל המרכז לחקר לווייתנים.

"מטרת הפרויקט היא בסופו של דבר לוודא שאוכלוסיית לווייתני הדבש, שהיתה מאז ומתמיד הגדולה בעולם, עדיין בת קיימא ותתאושש במלוא הפוטנציאל שלה", אמר. החיותניצודו כמעט עד הכחדהבתחילת עד אמצע המאה ה-20.

בעוד שפרויקטים מסוג זה הצליחו למצוא מימון ממשלתי ותאגידי בעבר, הכסף הזה התייבש יותר ויותר כשמספרי הלווייתנים התאוששו, אמר ג'נר, ואילץ אותו ואת שותפתו למחקר בפרויקט זה, מישל תומס, למצוא פתרון חדש.

"אין עוד תקציבים לשלוח צוותי סקרים אוויריים של אנשים לעלות במטוסים וגם לא אנשים בסירות לעשות את ניטור האוכלוסייה הזה, ולכן חיפשנו פתרון חסכוני עם כוח אדם נמוך", אמר.

רחפנים הם טכנולוגיה אחת הנפוצה כיוםמשמש בחקר לווייתנים, אבל הם לא תמיד מסוגלים לספק את קנה המידה שלוויין יכול. "זה כמו מפקד אוכלוסין, אם תרצו, זה נותן לכם תמונת מצב בזמן של אוכלוסיה שלמה, בניגוד להתמקדות בלווייתן אחד בכל פעם", הוסיפה ג'נר.

כדי להשיג את התמונות זה היה פשוט כמו לתת לחברת הלוויין האמריקאית DigitalGlobe משבצת זמן, את הקואורדינטות וההנחיות לצלם רק בימי מזג אוויר יפים באמצעות מערכת הלוויין WorldView-3 שלה.

הצוות קיבל תמונות בשווי יומיים תמורת כ-40,000 דולר אוסטרלי (30,600 דולר) במימון המכון למדעי הים של WA. "למרות ש-20,000 דולר אוסטרלי תמונה נשמעת כמו הרבה כסף, זה כלום בהשוואה למה שעולה להוציא צוות של אנשים ולטוס בסקרים אוויריים", אמר.

עבור ג'נר, שאלה גדולה אחת הייתה האם תמונת לוויין בצבע או בשחור-לבן עובדת טוב יותר לאיתור לוויתנים.

"מסתבר שהתמונות בשחור-לבן היו טובות וברורות יותר וברזולוציה גבוהה יותר לראיית הלווייתנים מאשר התמונות", הסביר. "בעתיד, כנראה נשתמש רק באלה [שחור ולבן], מה שיהפוך את העבודה שלנו להרבה יותר קלה והרבה יותר זולה."

סוג זה של ניטור חשוב במיוחד מכיוון שהשימוש האנושי במדף הצפון מערבי של אוסטרליה מתגבר בצורה של חיפושי נפט וגז כמו גם שילוח. "יש לי חשש שהאופן שבו הלווייתנים משתמשים בקו החוף משתנה כתוצאה מהשפעה אנושית", אמר. "זה בהכרח יעקור את הלווייתנים מבית הגידול הטבעי שלהם".

בשנת 2017, ג'נר מתכננת לאסוף תמונות לווייתנים בשווי יותר מיומיים, ובמקומות שונים לאורך קו החוף. הוא גם מקווה שלוויינים עתידיים עם מצלמות ברזולוציה גבוהה עוד יותר יוכלו לזהות ולזהות לווייתנים בודדים ביום מן הימים. הם יכולים אפילו להשתמש בתגיות קטנות שמפלורסות, למשל, ומקלות על זיהוין מהחלל.

"ככל שעובר הזמן, רק הדמיון שלך מגביל את מה שניתן לעשות ככל שהטכנולוגיה משתפרת", אמר. "אנחנו מצפים מאוד לחמש עד 10 השנים הבאות".

[שעה/תABC]