כשמיני צמחים ובעלי חיים נכחדים, זה בדרך כלל סימן ברור שבני האדם פישלו. צדנו יתר על המידה, הרסנו בתי גידול, זיהמנו דרכי מים ושינינו את האקלים על ידי שריפת דלקים מאובנים, מחיקת מינים מכדור הארץ לתמיד.

אנו נוטים לחקור הכחדות כדי להבין עד כמה שיבשנו את המערכות האקולוגיות של כדור הארץ. אבל במחקר מדעי חדששפורסם ביום שני, מדענים אמרו שאנחנו לא מקדישים מספיק תשומת לב ל"הקדמה" להכחדה עולמית - כמו למשל, גודל האוכלוסייה והטווחים ההולכים ומתמעטים של מינים קיימים שיכולים להוות סימן אזהרה לאירוע הכחדה גדול יותר שיבוא.

ראה גם:

כמו בהכחדות, לירידה זו יש השלכות חמורות על המערכות הטבעיות שבהן כולנו תלויים לאוויר נקי ומים, מזון ומחסה.

"זהו המקרה של השמדה ביולוגית המתרחשת ברחבי העולם, גם אם המינים שהאוכלוסיות הללו משתייכות אליהם עדיין נוכחים איפשהו על פני כדור הארץ", אמר רודולפו דירזו, מחבר שותף למחקר ופרופסור לביולוגיה במכון סטנפורד וודס לאיכות הסביבה. בהודעה לעיתונות.

לניתוח שלהם, שפורסם ב-הליכים של האקדמיה הלאומית למדעים, דירזו ועמיתיו מיפו את הטווחים של 27,600 מינים של ציפורים, דו-חיים, יונקים וזוחלים ברחבי העולם. המדגם מייצג כמעט מחצית מכל מיני החולייתנים היבשתיים הידועים.

מדענים העריכו כי מבין המינים הללו, כמעט שליש מבעלי החולייתנים הולכים ופוחתים בגודל האוכלוסייה ובטווח השטח. טווחים מתכווצים פירושו שלבעלי חיים - במיוחד מינים נודדים - יש פחות מקום לצוד, להתרבות ולהתנשא.

ככל שהטווחים יורדים, גם מספר האוכלוסייה מתדלדל, מה שדוחף מין קרוב יותר לקצה ההכחדה.

אזורים טרופיים ראו את המספר הגדול ביותר של מינים הולכים ופוחתים, במיוחד בדרום ודרום מזרח אסיה. בתאילנד ובמיאנמר, למשל, יש ציד וכריתת עצים בלתי חוקיים של עצי סיסםמופחת באופן דרסטיאוכלוסיית הנמרים ההודו-סין. האורנגאוטן הסומטרני באינדונזיה הפסידבערך 60 אחוזמבית הגידול שלו כאשר חקלאים שורפים ומנקזים יערות ביצות להפקת שמן דקלים.

לאזורים ממוזגים היו פרופורציות דומות או גבוהות יותר של מינים בירידה בהשוואה לאזורים טרופיים, לפי המחקר.

דירזו ושותפיו בחנו גם 177 מיני יונקים מנותחים היטב ובחנו אובדן אוכלוסיה בין 1990 ל-2015. בתוך קבוצה זו, כולם איבדו 30 אחוז או יותר מהטווחים הגיאוגרפיים שלהם. חלקם נפגעו בצורה קשה במיוחד: יותר מ-40 אחוז מהמינים איבדו יותר מ-80 אחוז מהטווחים שלהם.

"זהו הקדמה להיעלמותם של מינים רבים נוספים ולדעיכתן של מערכות טבעיות שמאפשרות את הציוויליזציה", אמר ג'ררדו צ'באלוס, המחבר הראשי של המחקר ופרופסור לאקולוגיה באוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו, בהודעה לעיתונות.

המחקר של יום שני מוסיף לדיון המדעי הרחב יותר על "הכחדה שישית"- מה שכנראה קורה לכוכב הלכת עכשיו, ועשויה להיות ההכחדה ההמונית הגדולה ביותר מאז נעלמו הדינוזאורים לפני 66 מיליון שנה.

במהלך ההיסטוריה של 4.5 מיליארד שנים של כדור הארץ, חמישה אירועי הכחדה גדולים חיסלו כמעט את כל המינים על פני כדור הארץ, כך עולה מהתיעוד הגיאולוגי. פגיעות אסטרואידים, התפרצויות געשיות ושינויי אקלים טבעיים היו ככל הנראה אשמים באירועי העבר הללו.

עם זאת, המוות ההמוני השישי הזה נובע בעיקר מפעילויות אנושיות, כגון גידול אוכלוסיה, הרס בתי גידול, זיהום ושינויי אקלים.

במאמרם, פרופסור דירזו, סבאלוס וסטנפורד פול ארליך הציעו שמיליארדי אוכלוסיות של בעלי חיים ששוטטו פעם על פני כדור הארץ נעלמו. מחקר נפרד משנת 2016 של קרן חיות הבר העולמית אמר שאוכלוסיות החולייתנים בעולם ירדו ב-58 אחוזים בין 1970 ל-2012.

מחברי המאמר של יום שני אמרו שהמחקר שלהם מראה "ההכחדה ההמונית השישית של כדור הארץ התקדמה רחוק יותר ממה שרובם מניחים". הם הוסיפו כי ירידת האוכלוסייה התלולה מסתכמת ב"שחיקה מסיבית של המגוון הביולוגי הגדול ביותר" בתולדות כדור הארץ.