קרדיט: THE ASAHI SHIMBUN VIA GETTY IMAGES
ענקיות הטכנולוגיה נלחמות על מהנדסי תוכנה מוכשרים. כדי לעזור להם במסע שלהם להיות המקום הטוב ביותר לעבוד בו (או ליתר דיוק, ליצור את המכונה הגדולה ביותר להרוויח כסף), חברות הטכנולוגיה הללו מחפשות כישרונות בחו"ל.
המאמץ הזה נעשה קשה יותר הודות לממשל טראמפ. הצעת חוק חדשה עברה בשקט בסוף השבוע,עלה על ידי Axios, כולל הנחיות H-1B המציעות שמתכנתי מחשבים אינם נחשבים עוד ככשירים. כעת על המועמדים להגיש בפנייתם ראיות נוספות המוכיחות שהעבודות מורכבות ומתמחות ודורשות הסתכלות לחו"ל.
זה נעשה מחמיר.
לא רק שבקשות הוויזה הבודדות נמצאות בבדיקה רבה יותר, אוכפי ההגירה מתכננים כעת לערוך יותר "ביקורי אתר ממוקדים", כלומר להיכנס פיזית למשרדי החברה כדי להעריך אם המעסיקים "מתחמקים מחובתם לעשות מאמץ בתום לב לגייס עובדים. עובדים בארה"ב", על פי ההודעה לעיתונות שהונפקה על ידי הממשלה.
הכללים כבר בתוקף.
החל מיום שני, חברות יכולות להגיש בקשה לאשרות H-1B בתהליך הגרלה שנתי. כְּמוֹאקסיוסהצעת החוק מנסה להגביל את יכולתן של חברות "להעסיק עובדי מחשבים בשכר נמוך יותר וברמה נמוכה יותר". עם זאת, זו לא התגובה שהיא מקבלת מעובדים זרים בקהילת הטכנולוגיה:
ייתכן שהציוץ נמחק
אבל תומכי הפעולות שטראמפ הבטיח לקיים במהלך הקמפיין שלו נראים מרוצים:
ייתכן שהציוץ נמחק
הפעולה הזו לא משפיעה רק על חברות טכנולוגיה ומתכנתי מחשבים, אלא המקצועות הללו מהווים חלק נכבד מהמועמדים ל-H-1B. בשנת 2015, מתכנתי מחשבים היו 12 אחוז מכלל מועמדי H-1B שאושרו על ידי משרד העבודה.
הצעת החוק,אותו ניתן לקרוא כתזכיר מדיניות כאן, הוא דיון מעורר השראה מעמק הסיליקון, כפי שניתן לראות בפופולריבלוג Y Combinator.
מהירות אור ניתנת לריסוק
העמק התלבט עם ההשפעה שתהיה לכך: "הדבר היחיד שהמזכר הזה אומר הוא 'היי, מישהו הוציא לכם תזכיר בדצמבר 2000 שאסור להשתמש בו יותר כי דברים השתנו. אנחנו מבטלים את זה אז שאף אחד לא משתמש בזה בטעות'", פרסם מגיב בבלוג.
בסך הכל, הנושא רגיש לעמק הסיליקון. זה קריטי לענקיות הטכנולוגיה לשכור עובדים זרים לשרת בכל ההיבטים של העסק. נניח שאתה פייסבוק, אפל או גוגל, כי הם משרתים קהל בינלאומי. לפייסבוק, למשל, יש כמעט 2 מיליארד משתמשים. יש רק כ-325 מיליון אנשים בארה"ב
אבל הטיעון הולך לטובת חברות מבוססות ארה"ב להעסיק עובדים בבית. כאשר חברות אלה שוכרות עובדים זרים, צריכה להיות סיבה טובה, לפי מדיניות זו. זו הסיבה שכותרת ההודעה לעיתונות היא, "שמים את העובדים האמריקאים במקום הראשון".
כשנשאל על מדיניות ההגירה עוד באוקטובר 2015, המועמד הרפובליקני דאז דונלד טראמפ הציע שמעסיקים צריכים לשלם לעובדי H-1B יותר כסף, כדי למנוע מהחברות להעסיק עובדים בחו"ל.
טראמפ גם קרא במפורש לשימוש של מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג בתוכנית H-1B והציע שפעולה כזו של הממשל שלו יכולה לשפר את בעיות הגיוון בתעשיית הטכנולוגיה.
"זה ישפר את מספר העובדות השחורות, היספניות והנשים בעמק הסיליקון שעברו מעליהם לטובת תוכנית H-1B. לסנאטור האישי של מארק צוקרברג, מרקו רוביו, יש הצעת חוק לשלשת H-1Bs שתשמיד נשים ומיעוטים", נכתב בתוכנית ההגירה של טראמפ.
מומחים אחרים רואים בכך צעד חכם בהידוק. תוכנית H-1B לא בוטלה, אבל היא, בוודאות, לא מורחבת. "זהו צעד בכיוון הנכון מבחינת הידוק הזכאות", רון הירה, פרופסור חבר באוניברסיטת הווארדסיפרבלומברג. "אתה תצטרך לחזק את הטיעון שלך למה אתה צריך את האדם הזה."
"אתה תצטרך לחזק את הטיעון שלך למה אתה צריך את האדם הזה."
Compete America, קבוצה קואליציונית של עסקי טכנולוגיה הכוללת את מיקרוסופט, אינטל וגוגל, טענה שחברות צריכות להיות מסוגלות להעסיק מארה"ב ומחו"ל.
"חברות אמריקאיות מוציאות מאות מיליוני דולרים מדי שנה כדי לחנך ולהכשיר עובדים אמריקאים לעבודות בתחומי STEM. אבל התעשיות הצומחות ביותר שלנו מסתמכות גם על היכולת לגייס כישרונות מרחבי העולם, ובסופו של דבר עוזרות להצמיח משרות בארה"ב ולקיים את התחרותיות והמנהיגות הגלובלית של אמריקה הן בחדשנות והן בטכנולוגיה", אמר סקוט קורלי, מנכ"ל Compete America. בהצהרה.
זו לא הפעם הראשונה שממשל טראמפ מציב מכשול בתוכנית H-1B. במרץ השעתה הממשל תוכנית שאפשרה עיבוד מהיר של ויזה לעובדים מיומנים מסוימים ששילמו יותר. כמו בחברות עשירות, חזקות (כמו פייסבוק) יכולות לשלם תוספת כדי שהעובדים הזרים הללו יזרזו את התהליך.
Compete America הציעה כי יש לבצע פעולות נוספות בקונגרס כדי לשפר את מערכת H-1B באופן כללי. "הקונגרס צריך לעשות רפורמה במערכת ההגירה המיומנת ביותר שלנו כדי ליצור את הוודאות והאמון שמגיעים להם מעסיקים בארה"ב, עובדים בארה"ב ואנשי מקצוע זרים", נמשכה ההצהרה של קורלי.
קרי פלין הוא כתב עסקי של Mashable שמסקר את תעשיית הטכנולוגיה. היא דיווחה בעבר על חברות מדיה חברתית, אפליקציות סלולריות וסטארטאפים עבור International Business Times. היא גם כתבה עבור האפינגטון פוסט, פורבס ומגזין Money. קרי למדה מדעי הסביבה וכלכלה במכללת הרווארד, שם הובילה את צוותי החדשות והעיצוב של המטרו של הרווארד קרימזון וניגנה מלופפון בלהקה. כשהיא לא מקשיבה למגרשי סטארט-אפ, היא רצה חצי מרתון, משחקת עם גורים ומעמידה פנים שהיא אוהבת בירה.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.