הביקורות שלספיידרמן: רחוק מהביתמתגלגלים פנימה ולמבקרים יש רגשות מעורבים לגבי האפילוג לסאגת האינפיניטי הגרנדיוזית של מארוול.

כהמשך להנוקמים: סוף המשחק, ספיידרמן: רחוק מהביתיש הרבה גלגלי עין כשהמעריצים מחכים בקוצר רוח לראות את הנפילה של הסכסוך האחרון ולראות מה מארוול מתכננת לשלב הבא בסרטים שלה.

ביקורות ציינו שזה קל יותר ומהנה בצורה מרעננתסוף המשחק, מה שהופך אותו לניקוי פלטות נהדר לאחר שנים של עימותים גדולים, ובו זמנית לחקור כמה מהחוטיםסוף המשחקנשאר תלוי, וכמובן, מזרים קצת אקשן והרפתקאות כבדי FX לאורך הדרך.

הנה מה שיש למבקרים לומר עליוספיידרמן: רחוק מהבית:

חיבור לדמויות

אלכסיס נד,ניתן למעוך:

"לראות את פיטר חווה צער, מתח ואשמה על תפקידו במציאות החדשה הזו היא חומר די קשה, אבל בידיה של הולנד המסע הרגשי שפיטר עושה מרגיש טבעי וניתן לקשר."

"כמובן שהולנד לא לבד בסיפורו של פיטר - הוא משולב מצוין עם ג'ייק ג'ילנהול בתור קוונטין בק/מיסטריו, שהופך את הטיסה עם קערת דגים על הראש לתוספת שובת לב לרפרטואר כוחות העל של ה-MCU. ג'ילנהול ג'ילנהול בכל מקום.רחוק מהבית, הוספת כמות קסם שעלולה להיות בלתי חוקית לכל קריאת שורה ומחווה. הוא כריזמטי בצורה כל כך בולטת שלכל דמות שנתקלת בו נראה שיש רגע שבו הם מגיעים להבנה שמיסטריו יכול לנצח אותם עם ציפית מלאה בלבנים והם יגידו תודה. וזהואיך אתה מלהק סרט קומיקס."

ראה גם:

אלכס עבאד-סנטוס,קוֹל:

"התמונה של פיטר מתפרק ליד המצבה של טוני גם מדגישה שההקרבה של טוני לא סיפקה סוף טוב ונקי. במקום זאת, היא הותירה את פיטר עם נטל לא מכוון: הוא חי כל שנייה מחייו בפחד מההקרבה של טוני סטארק. היה לשווא, שהוא לא ראוי להורישה של איירון מן, שלא לדבר על מקום עם הנוקמים בכלל."

"ברגע הזה, ברור כמה טוני חשוב לפיטר - שטוני הפך לדוד בן של סאגת ספיידרמן האחרונה. זה היה בן אחרי הכל, לא העכביש הרדיואקטיבי, שהיה הכוח המניע והאור המנחה שהפכו את הקומיקס פיטר פרקר לתוך ספיידרמן ומי שלימד את פיטר לעולם לא לשכוח את האחריות לכוח שלו, מתפקד באותה צורה, ומותו משפיע ומנחה את היקום הקולנועי של מארוול פיטר.

פיתולים וזיופים

אוון גליברמן,מגוון:

"המפתח למשיכה של הסרט החדש, מלבד העובדהטום הולנדמתנהג עם הרבה יותר ביטחון ונלהב בתפקיד הראשי, זה שהסרט כולו הוא קצת זיוף, ואני מתכוון לזה בצורה מאוד חיובית. יש טוויסט טוב, והוא לגמרי מרכזי (לא אגלה אותו), אבל מה שמהדהד בו הוא שהוא מאפשררחוק מהביתלשחק עם עצם הנושא של מה שחשוב בסרט גיבורי על. ..."

"קוונטין, מסתבר, הוא לא בדיוק מה שהוא נראה, אבל זה טוויסט שגרתי. הטוויסט האמיתי הוא שהמציאות, בספיידרמן: רחוק מהבית, זה לא מה שזה נראה. פיטר, שמנסה להסתיר את העובדה שהוא ספיידרמן על ידי לובש גרסת נינג'ה שחורה של התחפושת שלו (שמעורר השראה באירופים לקרוא לו "קוף הלילה"), נלחם בתעלול קסם של רוע. זה כאילו הוא נמצא במטריקס שהוא צריך להתנתק ממנה - וכשהוא עושה זאת, נראה שהסרט כמעט מגיב על המהות הזויה של קולנוע קומיקס. מיסטריו, מתחת לכוחותיו, מתגלה כסוג של אשף אפקטים חזותיים דקיקים. אבל האם זו אמירה מטא על הז'אנר או סתם דרך מסודרת לשלוף את השטיח מתחתינו?"

"זה בעיקר משיכת שטיחים, אם כי מסוג מיומן ומספק."

השתוללות נעורים מהנה

ג'ים ויווודה,IGN:

"רחוק מהביתהוא - כמו קודמו,ספיידרמן: השיבה הביתה- סרט משנות ה-80 בנשמה. אם השיבה הביתה היה אז סרט של ג'ון יוזרחוק מהביתהוא הכלאה שלחופשה אירופית,WarGames, וברור!,כלומר, זו קומדיה של דג מחוץ למים שרוכזה עם רומנטיקה של בני נוער וריגול. האלמנט האחרון הוא באדיבותו של ניק פיורי (סמואל ל. ג'קסון הצורמני כל הזמן), שהוא פחות מנטור עבור פיטר כאן מאשר מנהל פתגמי, תמיד בעניין שלו לגבי לא לפשל אם פיטר יודע מה טוב בשבילו".

כריס קלימק,NPR:

"פיטר ועמיתיו לתיכון מידטאון - אותו צוות חביב שאכלסשיבה הביתהלפני שני קיצים - צאו למסע כיתתי לאירופה, שבמהלכו מקווה פיטר שלנו, בקול רם ובתדירות גבוהה, לקחת נשימה מכל ההופעה הגדולה והעצומה באחריות. למען האמת, הייתי יושב בשמחה 90 דקות של סתםזֶה. הבמאי החוזר ג'ון ווטס עשה עבודה נפלאה בבניית צוות המשנה - ג'ייקוב בטלון בתור החבר הטוב ביותר נד; זנדאיה כגרסה אניגמטית מרעננת למחסום של פיטר, MJ; טוני רבולורי בתפקיד האידיוט של הילד העשיר פלאש תומפסון; אנגורי רייס בתור בטי; מרטין סטאר בתור מלווה הפקולטה הרמה של הילדים. עצם הצפייה בצוות הילדים החכמים הזה מושך את דרכם על פני היבשת היא, ובכן, מרגיעה - לא סנסציה שנוהגים לקשר עם הסרטים האלה".

אפקטים פחות מכוכבים

טוד מקארתי,הוליווד ריפורטר:

"בקצרה הם הביטויים הפיזיים של התופת של [מתוקנת] ומאמציו של ספיידי להילחם בהם. בעידן של אפקטים מיוחדים מרשימים ומציאותיים יותר ויותר, אלה שמוצגים כאן נראים מטופשים למדי ולא נשפטים. בהשוואה למה ראינו את ספיידרמן עושה ביציאות קודמות שונות, יש היבט מתוכנן, אפילו מכני לשוטים של הסערות [מתוקנות] עד לזרוע הרס, אשר תוך כדי כך הופך אותו לאחד מהילדים הרעים הפחות משכנעים ומסקרנים בדברי הימים של מארוול הקולנועית".

ראה גם:

מסקנות לא מספקות

אלכס עבאד-סנטוס,קוֹל:

"רחוק מהביתהבמאי ג'ון ווטס נוקט בהרגל מתסכל של הצגת התחלות מבטיחות של רעיונות, רק כדי לתת להם להשתולל כשזה מגיע להמשך.רחוק מהביתיוצאת לטריטוריה רגשית עשירה עם מחוות לאופן שבו בני אדם מתעלמים מהאחריות כשהם חווים אובדן, ועד כמה זה חייב להיות מחמיר לגיבורי-על להיות בעלי חוזק-על וחוסר פגיעות כמעט פיזית, אך עדיין אינם מסוגלים לתקן את הנזק הרגשי שלהם".

"אז הסרט פשוט נותן לרגעים האלה לדעוך".

ספיידרמן: רחוק מהביתיוצא לבתי הקולנוע ב-2 ביולי.