לידיה באך, תלמידת שנה ב' בת 15 המתגוררת בניו יורק, יש מסר למבוגרים שחושבים שבני נוער לא יכולים לחוות שחיקה.

"אם אנשים רוצים לגלות ממה בני נוער שרופים, הם צריכים פשוט להסתכל על העולם", אומר באך, כשהוא מקשקש גורמי לחץ כמו אלימות נשק וסכסוך עולמי, שלא לדבר על "האיום הנשקף מתמיד שאנו למעשה לא יהיה עתיד בגלל שינויי האקלים".

כעת, היא אומרת, דמיינו שאתם תלמידי תיכון שמנסים כל הזמן "להיות טוב יותר" ו"להיות טוב יותר", כי "תרבות הפרודוקטיביות" דורשת שיפור עצמי קבוע. בינתיים, אתה מודע עד כאב להימור הכלכלי של הקריירה שלך בתיכון. ללא ממוצע ציונים גבוה, אולי לא תיכנס למכללה הטובה, שתגדיר אותך לעבודה עם שכר טוב עם ביטוח בריאות.

בניסיון לעמוד בציפיות גבוהות שהציבו הורים, מורים, מאמנים, עמיתים ואפילו עצמם, בני נוער צריכים להתמודד גם עםמדיה חברתית. הכוח האלגוריתמי הבלתי צפוי שהוא האינטרנט מגביר לעתים קרובות את הלחצים השונים שחשים בני נוער, על פידו"ח חדש על תרבות טחינהמ-Common Sense Media, המרכז לשגשוג דיגיטלי בבית הספר לחינוך של הרווארד ואוניברסיטת אינדיאנה.

עבור בני נוער, לחצים אלה כוללים הרגשה שהם צריכים "תוכנית משחק" לעתידם; שעליהם לצבור הישגים "יוצאי דופן"; ושהם צריכים להסתכל ולהציג את עצמם בצורה מסוימת. יותר מרבע מ-1,545 בני הנוער שנסקרו על ידי החוקרים מתמודדים עם שחיקה.

באך, שמנהל את חשבון המדיה החברתית עבור הפודקאסטחיי העשרה האלה, יש דעות מעורבות לגבי מדיה חברתית. באך, סופרת ומטלית, מצאה קהילות מקוונות שמעמיקות את תחומי העניין שלה. אבל היא גם מודעת מאוד לפוסטים שעלולים לגרום לה להרגיש שהיא לא מצליחה מספיק או לא מצליחה מספיק, כמו חבר שמשתף על פרס בו זכו.

במחקר על תרבות הטחינה, בני נוער אמרו שפוסטים ברשתות החברתיות על הישגים כמו שיאים אישיים בחדר כושר וקבלת מועמדות לקולג' עלולים להחריף את הלחץ.

"כשאנחנו רואים הרבה אנשים, תוך פרק זמן קצר, מדברים על ההישגים שלהם, אנחנו מרגישים שצריך להיות לנו גם מה להראות", אומר באך. בתיאום עם פרסום הדו"ח החדש,חיי העשרה האלהשודרפרק חדש על שחיקת בני נוער, שבו השתתף באך.

"הדרך המובילה לשחיקה"

אמנם אין עדות לקשר סיבתי בין מדיה חברתית לשחיקה, אבל אמנדה לנהרט, ראש מחלקת המחקר של Common Sense Media, אומרת שממצאי הסקר הראו שמדיה חברתית נוטה להגביר את הלחצים שבני נוער חווים לעתים קרובות יותר מאשר היא מקלה עליהם.

הדו"ח זיהה שישה סוגי לחצים המשפיעים לרוב על בני נוער. בנוסף לציפיות הקשורות לעתידם, להישגיהם האישיים ולמראה החיצוני, בני נוער מרגישים גם שהם צריכים לקיים חיי חברה פעילים ונראים לעין; להישאר זמין לחברים ולהיות תומך בהם; ולעשות טוב לקהילות שלהם או להישאר מעודכן לגבי נושאים שונים.

"כשאנחנו שואלים צעירים, הם עצמם מצביעים ישירות על הלחצים כעל הדרך המובילה לשחיקה", אומר לנהרט.

הרשתות החברתיות מעצימות את הלחץ שבני נוער מרגישים לגבי המראה שלהם, על פי הסקר. המשתתפים שהרגישו כך אמרו כי TikTok, Instagram ו-Snapchat הגבירו את הלחץ להיראות בצורה מסוימת וגרמו להם להרגיש "גרוע יותר". אחוז קטן יותר מבני הנוער אמרו שרשתות חברתיות, באופן כללי, מפחיתות לפעמים את הלחץ הקשור למראה החיצוני.

עזרה לבני נוער עם שחיקה

ד"ר טורי קורדיאנו, פסיכולוג קליני מורשה בביצ'ווד, אוהיו, שעובד עם לקוחות בפרקטיקה פרטית וכפסיכולוג יועץ בית ספר, אומר שבני נוער החלו להשתמש במונח "שחיקה" לפני כחמש עד שבע שנים.

יש המשתמשים במילה לסירוגין עם מתח כדי לתאר תחושת המום. אבל אחרים חווים שחיקה כמצב כרוני המאופיין ב"דלדול היכולת אפילו לחשוב איך להתקדם", אומר קורדיאנו.

היא גם מאמינה שהמדיה החברתית משחקת תפקיד מסובך בשחיקה של בני נוער, ומחריפה את הרגשתם ובמקביל מספקת הזדמנויות משמעותיות להתחבר עם חברים.

אבל קורדיאנו מציין שהטחון של שיפור עצמי הוא חלק עצום מתוכן הטיפול העצמי והבריאות המאכלס את עדכוני המדיה החברתית של בני נוער. "הבטן האפלה" של התוכן הזה משכנעת בני נוער בעדינות שלהרגיש טוב זה "לשכלל כל חלק בעצמך", מה שמפעיל לחץ עצום על בני נוער, אומר קורדיאנו.

ואכן, הסקר מצא שבעוד בני נוער רוצים לתרגל טיפול עצמי, לעתים קרובות אין להם או מפנים את הזמן לעשות זאת, ויכולים להרגיש שהזמן הזה אינו "פרודוקטיבי".

בני נוער שלא חוו אף אחד מהלחצים שזוהו בדוח - 19 אחוז מהנסקרים - ישנו יותר, בילו יותר זמן בחוץ בטבע והיה להם יותר זמן פנוי.

לנהרט אומר שהורים צריכים לשים לב ברצינות ובתשומת לב רבה לסימנים לכך שבני הנוער שלהם עלולים לשרוף, ולעבוד איתם כדי לזהות אסטרטגיות בריאות כדי להקל על הנטל שלהם. זה כולל הורדת לחץ מהם להצליח בכל מה שהם עושים, או יוצא דופן אפילו באחד מהעיסוקים שלהם.

קורדיאנו ממליץ להורים לפתח ציפיות סבירות לגבי האופן שבו בני הנוער מנהלים את זמנם ולוח הזמנים שלהם, ועוזר להם להציב גבולות לפי הצורך לבריאותם הנפשית ולרווחתם. היא גם מציעה להם לשתף פעולה עם בני הנוער שלהם בזיהוי סוגי שימוש במדיה חברתית שגורמים להם להרגיש גרוע יותר.

באך מצא שקריאת ספרים על חוויות חיים אחרות מועילה לשחיקה, מכיוון שהם מציעים פרספקטיבה שונה - ותזכורת שהתשישות היא זמנית. ובכל זאת, היא חוששת שהיא עומדת בפני טרחה של שנים כשהיא מנסה לבסס את עצמה כמבוגרת בתרבות שנראה כי מעריכה עבודה ללא הפסקה מעל הכל.

קורדיאנו אומר שזה תלוי במבוגרים לשנות את התפיסה הזו לצעירים ו"להודיע ​​להם שזו בעצם לא התקווה או הציפייה שלנו מבני נוער, שהם חיים תחת הר של לחץ".