וילם דפו והנסיך ברוקלין בפרויקט פלורידה. קרדיט: A24
העולם הזה מעולם לא סבל משפע יתר של אמפתיה. אפילו כשאנחנו מנסים להיות אדיבים, יש לנו הרגל רע ליפול לאחור על שיפוטיות והתנשאות, להשליך את הבעיות והאמונות שלנו על החלטות של אחרים.
אז כשמשהו כמופרויקט פלורידהמגיע, זה מרגיש מדהים על אחת כמה וכמה.
בסרטו האחרון,מַנדָרִינָה, הבמאי שון בייקר תיאר לילה בחייהם של שני עובדי מין טרנסים, במרחק רחובות משם אבל עולם מרוחק מהזוהר והזוהר של הוליווד.
בפרויקט פלורידה, בייקר עוקף את אתרי הנופש המפורסמים של דיסני באורלנדו בשל פאתיה, ומקים חנות במוטל מוזנח בפאתי. היא נקראת טירת הקסמים, אבל אין בה שום דבר קסום. אכן, זה מסוג המקומות שעלולים לגרום לדמעות של כמה יוצאי ירח דבש ממעמד הביניים כשהם מגלים שהזמינו שם בטעות חדר במקום הממלכה הקסומה.
אבל למוני בת השש, זה רק הבית. היא דיירת קבע שם למחצה, חולקת חדר עם אמה החד הורית בת ה-22, האלי. אהבתה של האלי לבתה לעולם אינה מוטלת בספק, ואם זה היה מספיק כדי לגדל ילד, מוני היה הילד בר המזל בעולם. אולם במציאות שבה חייבים לשלם חשבונות, חוסר היכולת של האלי להחזיק בעבודה קבועה מעמיד את המשפחה הקטנה הזו על בסיס רעוע.
זה יהיה הוגן לומר ששום דבר לא באמת "קורה" עבור חלקים גדולים שלפרויקט פלורידה, אבל "כלום לא קורה" כאן באותו אופן שבו "כלום לא קורה" בחיים האמיתיים. (או פנימהנְעוּרִים, סרט נוסף שהציג את החיים כסדרה של רגעים קטנים וגדולים.) אין קשת נרטיבית ברורה לרוב הסרט, רק הקצב היומיומי של החיים עם מוני.
Mashable Top Stories
בפעם הראשונה שאנחנו פוגשים אותה, היא צורחת על קצה המזלג לחבר שגר ממש בהמשך הדרך, לפני שהיא יוצאת לירוק על מכונית חונה של אדם זר. לא מתוך זדון או משהו כזה, אלא רק בגלל שהם ילדים, וזה קיץ, ואין להם משהו יותר טוב לעשות.
מחר יהיה עוד יום קיץ מלא בלא מה לעשות, אז מוני וחבריה עשויים לגרות את המקומיים תמורת כסף כדי לקנות גלידה, או לחקור בית נטוש מלא במראות לשבור וקירות לנפץ. אלה חיים מתוקים ודביקים, ובייקר משתמש בפרספקטיבה של ילדים כדי לאפשר לך לחיות אותם עם Moonee.
עם זאת, בהדרגה, חושך מתחיל להתגנב מסביב לקצוות, כאשר האבטלה של האלי מקשה יותר ויותר לשמור על עולמו של מוני על כנו.
בתור מוני, הנסיך ברוקלין הוא התגלות. אין אף תו מלאכותי בהופעה שלה, רק קסם גולמי. ביחד, בייקר ופרינס מבהירים בכאב מה מוני יודעת, ומה מוני לא יודעת, ומה מוני לא חושבת שהיא יודעת אבל איכשהו יכולה לחוש בכל זאת. לא פחות טובה היא Bria Vinaite בתור האלי, נשמה נינוחה בדרך כלל שהחיים כל הזמן מנסים לדחוף לעבר הייאוש.
שתי השחקניות הן ביכורים, מה שעשוי להסביר איךרִיאָלהם מרגישים - אבל בייקר גם מקבל הופעה נטורליסטית פנטסטית מדפו, המנהל של טירת הקסם. הוא קשוח כמו שהוא צריך להיות, אבל הוא לא חסר אהדה לתושביו, ואף עולה כמגן שלהם מדי פעם. אנשים כמוהו עוזרים להגן על מוני מכמה מהמציאות הקשה ביותר שיש לעולם הזה להציע, אפילו במקום מדוכא כמו טירת הקסם.
פרויקט פלורידההוא סרט על אנשים בעוני, אבל עם דגש על "העם". זה לא פורנו עליבות. הוא עומד בפיתוי לגנות או ללעוג לדמויות הללו מחד גיסא, ולעשות אידיאליזציה מאידך גיסא.
פרויקט פלורידהפשוט נותן להםלִהיוֹת, בכל היופי והאידיוסינקרטיה והדפוק שזה כרוך בזה. העולם יכול להשתמש בעוד סרטים כמוהו.
אנג'י האן היא סגנית עורכת הבידור ב-Mashable. בעבר היא הייתה העורכת הראשית של Slashfilm.com. היא כותבת על כל מה שקשור לתרבות פופ, אבל בעיקר על סרטים, וזה חבל שכן יש לה טעם נורא בסרטים.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
