הנשיא טראמפ דיבר באריכות ביום חמישי עלהחלטתו לפרושארצות הברית מהסכם האקלים של פריז.

אבל הרבה ממה שהוא אמר לא מחזיק מים. למעשה, נדמה היה לפעמים שהנאום שלו היה ישר מתוך ביקורת על הסכם אקלים משנת 1997 שגם ארה"ב הצטרפה אליו אבל אז פרשה ממנו: פרוטוקול קיוטו.

מההיבטים המשפטיים של האמנה עצמה ועד להשפעות על מקומות העבודה והצמיחה הכלכלית בארה"ב, הנאום של טראמפ היה, כפי שניסח זאת פקיד לשעבר באו"ם, "למעשהכל כךלֹא נָכוֹן."

"כל אחד עם גוגל בטלפון שלו יכול לבדוק עובדות את ההצהרות הרבות שנאמרו היום", אמרה ביום חמישי בשיחה עם עיתונאים כריסטיאנה פיגרס, שסייעה לתווך את הסכם פריז 2015 במשך שנים של משא ומתן קשה.

אנחנו נעשה את זה אפילו יותר קל. הנה מבט על מה שאמר טראמפ ואיך הוא טעה:

1. הסכם פריז, אם ייושם במלואו עם ציות מוחלט של כל האומות, יגביל רק את עליית הטמפרטורה העולמית בשתי עשיריות מעלות צלזיוס - "כמות זעירה וזעירה"

לא בדיוק. ההסכם קובע יעדי פליטות שנועדו לבחון מחדש, וככל הנראה להפוך שאפתניות יותר, כל חמש שנים. אז נראה שהמספר של ממשל טראמפ מבוסס על תרחיש שבו מדינות עומדות רק בהתחייבויות הראשוניות שלהן, ולא על התחייבויות עתידיות שכבר נמצאות בדיון.

ניתוח של Climate Interactive, המבוסס על ההתחייבויות שכבר התקבלו, מראה שהם יקצצו את ההתחממות הגלובלית מ-4.2 מעלות צלזיוס, או 7.6 מעלות פרנהייט, מעל לרמות הקדם-תעשייתיות בתרחיש עסקים כרגיל, עד ל-3.3 מעלות צלזיוס. , או 6 מעלות פרנהייט, עד 2100. זו הפחתה הרבה יותר גדולה ממה שאמר טראמפ.

עבור הנתונים שלו, טראמפ וצוותו עיוותו ממצאים ממחקר MIT שפורסם באפריל 2016. מחברי המחקר הזההתלונן על הטעויות של טראמפוציינו כי לא היה להם קשר עם הבית הלבן לפני הנאום ביום חמישי.

2. טראמפ ינהל משא ומתן מחדש על מעורבות ארה"ב בהסכם פריז

טראמפ אמר שכדי למלא את "חובתו החגיגית" להגן על האמריקנים, ארה"ב תתחיל לסגת מהסכם פריז "אך תתחיל במשא ומתן כדי להיכנס שוב להסכם פריז או לעסקה חדשה לגמרי בתנאים הוגנים כלפי ארה"ב, העסקים שלה, העובדים שלה, האנשים שלה, משלמי המסים שלה".

הממשל שלו "יראה אם ​​אנחנו יכולים לעשות עסקה הוגנת. ואם אנחנו יכולים, זה נהדר. ואם אנחנו לא יכולים, זה בסדר", אמר.

עם זאת, הסכם פריז הוא לא משהו שמדינה אחת או מדינות רבות יכולות לשאת ולתת מחדש בעצמן. זה הכל או אף אחד.

"זה בעצם הסכם רב צדדי. זו הסיבה שלקח שש שנים להפגיש, ואף מדינה לא יכולה לשנות באופן חד צדדי את התנאים", אמר פיגרס. "עובדה עצובה מאוד, אך למעשה מדאיגה, שככל הנראה לבית הלבן אין הבנה כיצד פועלת אמנה בינלאומית".

מייקל אופנהיימר, מדען אקלים וחבר בפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם לשינויי אקלים, אמר שהאמנה שתיאר טראמפ מזכירה מעט את הסכם פריז - שאינו מחייב והתנדבותי, ואינו נושא עונשים משפטיים. במקום זאת, נראה היה שטראמפ דן בקיוטו, שדרשה באופן חוקי פעולה ממדינות עשירות יותר, כמו ארה"ב, אך לא כלכלות מתעוררות כמו סין.

"זה שונה לחלוטין מקיוטו, ובכל זאת הם תקועים בעיוות הזמן הזה של 20 שנה", אמר אופנהיימר בראיון, והוסיף, "ולמרבה הצער אנחנו תקועים שם איתם".

טראמפ יכול טכנית לפרוש את ארה"ב מהסכם פריז, אבל זה לא יקרה באופן מיידי כפי שהוא גרם לזה להישמע. בעוד כל מדינה יכולה לעזוב את ההסכם, ממשלה לא יכולה להגיש את תוכניותיה לפרוש לאו"ם עד שלוש שנים תמימות לאחר שהמדינה אימצה אותה רשמית. במקרה של אמריקה, זה אומר שטראמפ לא יכול לפרוש עד 5 בנובמבר 2019 - וגם אז ייקח שנה נוספת עד שארצות הברית תעזוב רשמית.

3. הסכם פריז מטיל "נטל פיננסי וכלכלי דרקוני" על עסקים, עובדים ומשפחות בארה"ב

הסכם פריז לא מחייב את ארה"ב לעשות שום דבר שהיא לא רוצה לעשות. כל אומה מגישה תוכנית משלה להפחתת פליטות, אבל האו"ם לא יכול להעניש אותה על כך שהיא לא באה בעקבותיה.

חוסר זה בשיניים אמיתיות הוא הסיבה לכך שאנשי איכות הסביבה מתחו ביקורת על האמנה כחלשה, בהשוואה לאתגר של משבר האקלים. אבל אין שום דבר דרקוני בתנאים מרצון ולא מחייבים.

4. הסכם פריז יפגע בכלכלה האמריקאית ויהרוס מקומות עבודה

בנאומו ציטט טראמפ ניתוח שטען שההתחייבות של ארה"ב במסגרת הסכם פריז תעלה לכלכלת ארה"ב כמעט 3 טריליון דולר ותחסל 6.5 מיליון משרות במגזר התעשייתי עד 2040.

ההתחייבות מתקופת אובמה אומרת שארה"ב תפחית את פליטת הפחמן ב-26 עד 28% עד 2025, בהשוואה לרמות של 2005. אמריקה כבר נמצאת בערך במחצית הדרך לקראת עמידה ביעד זה, במידה רבה משום שגז טבעי זול יותר, בעל פחמן נמוך יותר, החליף את הפחם כמקור החשמל העיקרי בארה"ב.

National Economic Research Associates, חברת ייעוץ שמפיקה לעתים קרובות מחקרים נגד רגולציה, ערכה את הדו"ח שטראמפ ציטט. אבל החברה מניחה שפעולות "מאוד לא מציאותיות ויקר מיותר" ננקטות כדי להפחית את הפליטות. הוא גם מצביע על כך שטכנולוגיות אנרגיה נקייה, כמו רוח ואנרגיה סולארית ומכוניות חשמליות, אינן רואות הפחתת עלויות משמעותית או התקדמות חדשנית, מה שגורם להן להיראות "יקרות באופן מלאכותי".לְפִימכון המשאבים העולמי (WRI) הלא מפלגתי.

מומחים רבים אמרו כי להיפך, הסכם פריז יחזק את כלכלת ארה"ב על ידי משיכת השקעות וצמיחת מקומות עבודה בתעשיות חדשות של אנרגיה נקייה. גם כאשר מקומות העבודה במגזרי הדלק המאובנים המסורתיים יורדים, הכלכלה הרחבה יותר לא צפויה לקרוס.

המושל ג'רי בראון ציין כי כלכלת קליפורניה צמחה ב-40% מהר יותר משאר ארה"ב בשנה שעברה, אפילו כאשר גולדן סטייט ביצעה מדיניות אגרסיבית להגברת האנרגיה המתחדשת, יעילות אנרגטית ורכבים ללא פליטות. לקליפורניה יש את הכלכלה השישית בגודלה בעולם, עם תוצר מדינה גולמי של כ-2.46 טריליון דולר, ומדיניות האקלים שלה עולה בהרבה על אלה ברמה הפדרלית.

"כלכלת קליפורניה וכלכלת אמריקה זוכות לחיזוק בעקבות הסכם פריז", אמר בראון לכתבים בשיחה.

5. על פי הסכם פריז, סין רשאית לבנות "מאות מפעלי פחם נוספים" ולהגביר את פליטותיה על פני מספר "מדהים" של שנים, בעוד שלארצות הברית תהיה ידיה כבולות, ללא סיכוי לבנות "פחם נקי" טכנולוגיות

שוב, הסכם האקלים של פריז כשלעצמו אינו מכתיב מה מדינה יכולה ומה לא יכולה לעשות. זה לא פרוטוקול קיוטו.

יתר על כן, כל הסימנים מצביעים על כך שסין נעה בכיוון ההפוך לחלוטין של רנסנס פחמי. בינואר, ממשלת סין ביטלה את התוכניות להקים יותר מ-100 תחנות כוח פחמיות, במאמץ להפחית את פליטת גזי החממה וגם לחסל את הערפיח המסוכן והמלוכלך שמכסה את הערים הגדולות שלה.

ייתכן שהציוץ נמחק

באותו חודש, סוכנות האנרגיה של סיןאמר שכןלהוציא 2.5 טריליון יואן, או 361 מיליארד דולר, על פרויקטים של אנרגיה נקייה עד 2020 כדי לעזור להרחיק את המדינה מדלקים מאובנים. סין גם מוכנה להשיק את שוק הסחר בפחמן הגדול בעולם בהמשך השנה עם מערכת מכסה וסחר חדשה.

מבחינה חוקית, ארה"ב יכולה לבנות את כל מפעלי הפחם שהיא רוצה במסגרת הסכם פריז. אבל אף אחד מהם לא יהיה נקי, כי פחם נקי לא קיים.

6. ארה"ב תהיה "המדינה הנקייה והידידותית ביותר לסביבה על פני כדור הארץ"

זה נשמע נהדר, אבל ממשל טראמפ עושה מעט כדי שזה יקרה.

עד כה, הממשל, בראשות מנהל ה-EPA, סקוט פרוט, מבטל את התקנות לגבי תקני חיסכון בדלק עבור מכוניות ומשאיות, פליטת מתאן מפעילות נפט וגז, פליטת פחמן דו חמצני מתחנות כוח והצעת תקנות לשיפור איכות המים.

ארגוני סביבה מזהירים כי השינויים הללו יובילו את המדינה לכיוון ההפוך, מבחינה סביבתית, בהשוואה להבטחתו של טראמפ.

7. ארה"ב שילמה "עשרות מיליארדים" לקרן האקלים הירוקה, בעוד שמדינות אחרות בקושי השתתפו. חלק מהמימון של ארה"ב "נפל מתקציבה של אמריקה למלחמה בטרור"

של האו"םקרן אקלים ירוקהנועד להעביר תמיכה פיננסית וטכנית ממדינות עשירות יותר למדינות עניות יותר הפגיעות ביותר להשפעות שינויי האקלים. בשנים האחרונות, קרוב לשלושה תריסר ממשלות התחייבו רשמית בסך של 10.3 מיליארד דולר לקרן.

מתוך חלק זה, ארה"ב התחייבה לנתח הגדול ביותר, בסך 3 מיליארד דולר. אבל ארה"ב היא גם הכלכלה הגדולה בעולם, ועל בסיס לנפש, תרומתה קטנה בהרבה מזו של מדינות צפון אירופה.

עד כה, מחלקת המדינה האמריקאית תרמה למעשה מיליארד דולר מתוך ההבטחה הכוללת של 3 מיליארד דולר, שבוצעה בשני תשלומים של 500 מיליון דולר. הכסף הגיע מהקצאת קרן התמיכה הכלכלית לשנת הכספים 2016, שנועדה "לקדם יציבות כלכלית או פוליטית באזורים שבהם לארצות הברית יש אינטרסים אסטרטגיים מיוחדים".

זה לא אומר רק טרור. וההשלכות של שינויי האקלים ללא ספק יעוררו קשיים כלכליים ותסיסה פוליטית בכל חלקי העולם, כולל אלה שבהם לארה"ב יש אינטרסים אישיים.

יש גם מספיק מימון כדי להילחם בטרור אפילו עם הוצאות האקלים. ארה"ב הוציאה כ-600 מיליארד דולר על הגנה בשנת הכספים 2015, וטראמפ רוצה להגדיל את זה בעוד 54 מיליארד דולר בשנה הבאה.

למעשה, שר ההגנה ג'יימס מאטיס הזהיר כי הצבא יעמוד בפני נטל גדול יותר עקב שינויי האקלים, מה שהופך את ההשוואה בין הוצאות הטרור לעומת האקלים למגוחכת עוד יותר.

8. אמריקה עומדת בפני "אחריות משפטית עתידית מסיבית" אם היא תישאר

זה מבוסס על הבנה לקויה של האופן שבו המשפט הבינלאומי מתקשר עם החוק הפנימי. בתי המשפט בארה"ב לא יציטו את ההסכם בהחלטותיהם, אך הממשל חושש שהוא ייכנס לתיקים תלויים ועומדים. זה אירוני, מכיוון שהם עשויים לדאוג יותר מההשלכות של פרישה מההסכם.

למעשה, בקרוב עשוי לטעון בבית המשפט כי עזיבת פריז באופן חד-צדדי, ממשל טראמפ נושא באחריות משפטית משום שהוא פוגע ביכולתם של אזרחיו לחיות באקלים יציב. קבוצה של 21 צעירים אמריקאים תובעת את הממשל הפדרלי על כך שלא פעלה בשינויי האקלים, עםהמקרה שלהםכעת תלוי ועומד בפני שופט באורגון.