ארצות הברית וסין, שתי פולטות גזי החממה הגדולות בעולם, הצטרפו ביום שבת רשמית להסכם האקלים של פריז.

נשיא ארה"ב ברק אובמה ונשיא סין שי ג'ינפינג התחייבו רשמית לאומותיהם להסכם האקלים העולמי במהלך טקס מוקדם בערב בהאנגג'ואו, סין,

שני המנהיגים מסרו את המסמכים הרשמיים שלהם המעידים על פעולות מדינותיהם למזכ"ל האו"ם באן קי-מון בטקס.

הפעולות המשותפות מסמנות את שיאה של אחת השותפויות המשמעותיות ביותר של נשיאות אובמה, שבה שני הפליטים הגדולים בעולם התגברו על עשרות שנים של חילוקי דעות לגבי ההתחממות הגלובלית כדי לזרז פעולה בנושא.

ראה גם:

ההתחייבויות של ארה"ב-סין מגדילות את הסיכוי שההסכם ייכנס לתוקף עד סוף 2016 - שנים מוקדם מכפי שציפו תחילה מנהיגי העולם ופעילי האקלים כאשר ההסכם אומץ בדצמבר 2015.

"יש לנו אמירה באמריקה - שאתה צריך לשים את הכסף שלך איפה שהפה שלך", אמר אובמה בטקס. "וכשזה מגיע למאבק בשינויי האקלים, זה מה שאנחנו עושים, גם ארצות הברית וגם סין. אנחנו מובילים בדוגמה".

ממשל אובמה אמר שארה"ב וסין שואפות ללחוץ על מדינות אחרות להצטרף רשמית להסכם בהקדם האפשרי, כך שמנהלי משא ומתן וקובעי מדיניות יוכלו להתחיל ליישם אסטרטגיות להפחתת פליטות מזיקות, לפתח אנרגיה נקייה ולעזור לקהילות להסתגל להתחממות הגלובלית הנגרמת על ידי אדם.

"האות של שני הפליטים הגדולים ביותר שעושים את הצעד הזה ביחד, והרבה יותר מוקדם ממה שאנשים ציפו, אמור לתת אמון לקהילה העולמית - ולמדינות אחרות שעובדות על תוכניות שינויי האקלים שלהן - שגם הם יכולים לנוע במהירות." בריאן דיזה, יועצו הבכיר של אובמה, אמר לכתבים בשיחת עיתונאים בבית הלבן לקראת הטקס.

איך מגיעים ל-55

כמעט 200 מדינות חתמו על הסכם האקלים בפריז בחורף שעבר במהלך ועידת האקלים של האו"ם בצרפת.

ההסכם נועד לשמור על עליית הטמפרטורות העולמיות ל-2 מעלות צלזיוס, או 3.6 מעלות פרנהייט, מעל לרמות הקדם-תעשייתיות עד שנת 2100.

היא גם שואפת למדינות לעשות מאמצים לשמור על התחממות עד ל-1.5 מעלות צלזיוס (2.7 מעלות פרנהייט) מעל לרמות הקדם-תעשייתיות עד שנת 2100.

ההסכם לראשונה מחייב את כל המדינות לנקוט בפעולות לטיפול בהתחממות הגלובלית, אם כי הוא לא מחייב צעדים ספציפיים לנקוט לכל אחת מהן. במקום זאת, מדינות נטלו על עצמם התחייבויות משלהן שביחד יפחיתו את הפליטות במידה מספקת כדי להביא את העולם לכיוון יעד של 2 מעלות צלזיוס.

לדוגמה, ארה"ב התחייבה לצמצם את הפליטות שלה ב-26 עד 28% מתחת לרמות של 2005 עד 2025.

ההסכם לא ייכנס לתוקף מבחינה טכנית עד שלפחות 55 מדינות, המייצגות 55% מסך הפליטות בעולם, יאמצו מדיניות פנים המחייבת את ממשלותיהן להסכם.

אובמה הצטרף לארה"ב באמצעות הסכם ביצוע, שהסנאט האמריקני אינו צריך לאשרר. במקום זאת, הסכם כרוך בהערכה משפטית, בדיקה על ידי סוכנויות פדרליות רלוונטיות ולבסוף את אישור הנשיא.

לפני שהצטרפו ארה"ב וסין ביום שבת, 24 מדינות המייצגות רק 1.08% מסך הפליטות כבר חתמו באופן רשמי.

סין מהווה כ-20% מסך הפליטות העולמיות, וארה"ב אחראית לכ-18%. זה מביא את הספירה ל-26 מדינות וכמעט 40 אחוז מהפליטות ברחבי העולם. קומץ כלכלות גדולות - כולל דרום קוריאה, ברזיל וארגנטינה - בדרך להצטרף בסתיו הקרוב, אמר דיזה.

בהינתן מומנטום כזה, "ההכרזה של היום, יחד עם מדינות מפתח אחרות המאותתות על כוונות לנקוט בפעולה דומה, הכל מלבד מבטיח שהסכם פריז ייכנס לתוקף השנה", אמר אלדן מאייר, מנהל אסטרטגיה ומדיניות באיחוד המדענים המודאגים. הצהרה.

כרטיס טראמפ

הדחיפה לאשרור ההסכם הבינלאומי לפני סוף 2016 היא בחלקה תגובה לאקלים הפוליטי הסוער בארצות הברית,ניתן למעוךישדווח בעבר.

המועמד הרפובליקני לנשיאות דונלד טראמפ התחייב "לְבַטֵל"הסכם פריז אם ייבחר לבית הלבן. בעוד שטראמפ לא יכול היה לבטל את פעולותיהן של מדינות אחרות, הוא יכול להקפיא את הפעולות הננקטות כדי להתאים את הפליטות של ארה"ב למטרות ההסכם, ולסבך את המאמצים העולמיים להימנע מרמות שעלולות להיות קטסטרופליות של התחממות כדור הארץ.

כשנשאל אם ממשל אובמה או מנהיגי סין מודאגים מאפשרות כזו, אמר דיזה לכתבים, "זה בהחלט דיון שיש לנו".

הוא ציין כי הקהילה העסקית בארה"ב, תעשיית החשמל ומשקיעים פרטיים אימצו באופן נרחב את מטרות הסכם פריז ומכירים בצורך להפחית באופן דרסטי את פליטת גזי חממה.

"אמנם ברור שיש ויכוח פוליטי מאוד מפלגתי בנושא זה בחלקים מסוימים של המפלגה הרפובליקנית... אני חושב שהתקדמות בקהילה העסקית ובמגזר הפרטי ובעולם הולכת בסופו של דבר למשוך את ארה"ב לכיוון של התקדמות," אמר דיז.

עבודת צוות ארה"ב-סין

ההכרזה של אובמה ושי בשבת היא המאמץ האחרון שנעשה כדי להניע את פעולת האקלים העולמית.

"במהלך השנים האחרונות, ההנהגה המשותפת שלנו בנושא האקלים הייתה אחד המניעים המשמעותיים ביותר לפעולה גלובלית", אמר אובמה בשבת.

ממשל אובמה בעבר לא שש להקים יעדים אגרסיביים אלא אם כן כלכלות מתחרות גדולות כמו סין ילכו בעקבותיה. מנהיגים סינים טענו זה מכבר שהמדינות העשירות ביותר - שבהיסטוריה פלטו הכי הרבה פחמן - צריכות קודם כל להתחייב לתקנים מחמירים יותר.

"במשך עשרות שנים, בעבר זה היה כאילו סין וארה"ב היו הקפטן של שתי קבוצות יריבות במשחק של דיונים על גישות לשינויי אקלים", אמר דיזי.

אובמה ושי חברו לשני מאמצים נוספים הקשורים לאקלים במהלך פגישתם בשבת.

המנהיגים הביעו במשותף את תמיכתם במאמץ עולמי לצמצם את פליטת פליטות התעופה הבינלאומיות. הגוף המנהל של התעשייה, ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי, שוקל לאמץ צעד וולונטרי מבוסס שוק להפחתת פליטות ולדרבן השקעות בדלקים נקיים יותר ובתכנון יעיל באנרגיה.

ארה"ב וסין, גם פולטות פליטות פליטות בעולם, אמרו שהן מצפות להיות משתתפים מוקדם בצעד ויתנדבו להצטרף אם הארגון יאמץ אחד בעצרת ספטמבר.

אובמה ושי הסכימו בשבת גם לעבוד יחד כדי להגביל את הייצור והשימוש בפחמימנים הידרופלואוריים (HFCs), חומרי הקירור המזהמים העלולים להיות חזקים עד פי 10,000 על בסיס מולקולה מאשר פחמן דו חמצני כאשר הם משתחררים לאטמוספירה.

שני המנהיגים אמרו שהם ישתפו פעולה כדי להשיג "שאפתנות ומקיפה".תיקון HFC"לפרוטוקול מונטריאול, אמנה בינלאומית להגנה על שכבת האוזון.

התיקון יכלול תאריך "מוקדם" להקפאת ייצור HFC עם לוח זמנים "שאפתני" להפחתת הייצור והשימוש בו, למרות שהמדינות לא ציינו באיזו שנה.