במהלך השנים,של ג'ון אוליברשבוע שעבר הלילהצלילות עמוקותעזרו לחנך אותנו על הזוועות היומיומיות של העולם שלנו, מדיכוי הבוחריםאֶלתוכנת כופרו"משרדים" דורסניים מנצליםעל המצב הקשה של תעשיית הבריאות בארה"ב. אבל איכשהו, הוא שפטזֶה"הדבר הגרוע ביותר שראה אי פעם".
בקטע אינטרנטי בלבד, אוליבר מזועזע מציג לקהל שלו את אשפה החוף הכי מעוררת סיוט של דרום טקסס: עשרות בובות שלמות למחצה, ראשי בובות ושאר חלקי בובות ששוטפים על החוף בקביעות מדאיגה, ריקים מאפיינים שחוקים ריקים על ידי הגלים והפתחים שנכבשו על ידי מושבות ממאירות של חיי ים. השחקנים המומלצים כוללים את "האויב האישי, ברנקל בייבי" של אוליבר, אחד שקוראים לו אנתוני, ובובה שהוא מציין שהיא בבירור בובת מין, אם לשפוט לפי פתיחת הפה דמוית קרנבל-ליצן: "הבובה הזו שונה מהאחרות בצורה משמעותית ומעשית!"
כמובן, כמו כל תופעה מפחידה בעידן הזה של מידע מתמיד, יש הסבר מדעי מועיל למה זה ממשיך לקרות. וכמובן, זה לא מרכך את אוליבר אפילו, והוא יורד לתוך טירוף בהשראת בובה וסיעור מוחות כיצד ניתן להסיר את פסולת החוף המקוללת ממישור הקיום הזה.
"האם אנחנו צריכים לשבור סוג של קללה? זה יהיה הגיוני", הוא מתפרץ. "האם יש הר געש מיוחד שאנחנו צריכים לזרוק אותם לתוכו?" יש גם תיאוריה מורכבת על רוח רפאים של ילדה ויקטוריאנית עם השטן בלבה, רודפת את מי המפרץ. ולמען האמת, בהתחשב בהיקף הבלתי נתפס שלהבעיות הרבות והרבות העומדות בפני החברה האמריקאית כרגע, גירוש מגרש באורך 400 מייל של חוף המפרץ של צעצועים מרושעים נשמע בר ביצוע בשלב זה.
קייטלין היא העורכת האוסטרלית של Mashable. היא כתבה ל"גרדיאן", "ג'ונקי" ולכל מספר פרסומי מוזיקה ותרבות צנועים, שהתנהלו על ריח של סמרטוט שמן ומאז נמחקו מהאינטרנט כמו דג זהב מת על ידי בעליהם החדשים. היא גם עבדה ב-Choice, המלכ"ר והמגזין של אוסטרליה לקידום צרכנות, וככזו יש לה דעות מוצקות באופן מפתיע על מוצרים לבנים. היא נהנית מסרטי אקשן גדולים ומטומטמים, מסרטי אקשן חכמים גדולים, קומדיות פולחן קנדיות המתרחשות בעיירות קטנות, קרלי ריי ג'פסן, The Replacements, מזקל מעושן, דחיינות נקמה לפני השינה, ולהישאר לבד כשהיא קוראת.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
