מדוע טכנולוגיה היא המפתח להתגברות על מחסום השפה

כל ארבע שנים האולימפיאדהלהפגיש את העולם, גם אם בקצרה. ולא משנה מיקומו הגלובלי של אדם, כולנו מתחברים דרך ספורטאים כמו אוסקר פיסטוריוס, ג'סיקה אניס או יוסיין בולט. הסיבה לכך היא שמקרר המים הוחלף במדיה חברתית ובדיונים עולמיים בזמן אמת. ובכל זאת, מחסומי שפה מונעים מאיתנו להתחבר לחלוטין. אבל מה אם מחסום השפה לא היה קיים? מה אם נוכל להתגבר על זה לחלוטין בעשר השנים הבאות?

ראה גם:

יונתן ליכטמן, סגן נשיא בכיר של SAIC, מאמין שזה אפשרי. משרדו השיק לאחרונה את המתרגם הראשון המשלב גם תרגום מכונה וגם זיהוי דיבור אוטומטי באותה פלטפורמה. דיברנו עם ליכטמן על מדוע האפשרויות של הטכנולוגיה הזו מרגשות ומה צפוי למגזר.

1. מדוע טכנולוגיית התרגום חשובה?

אנו חיים בעידן של גלובליזציה מהירה, אשר מתבטאת בביקוש הגובר לשירותי שפה.ייעוץ לשכל הישר, חברת אנליסטים עצמאית המתמקדת בתחום זה, מעריכה שהביקוש לשירותי שפה יגדל ב-12% מדי שנה. במילים פשוטות, למתרגמים אנושיים אין את היכולת לעמוד בביקוש הזה.

2. אז איך בדיוק טכנולוגיית התרגום עוזרת לעמוד בביקוש הגובר הזה?

טכנולוגיית התרגום פותרת בעיה זו בשתי דרכים. ראשית, הוא מאפשר תרגום ברמה שבה אין צורך לערב אדם. שנית, ראינו שטכנולוגיית תרגום מגדילה את פרודוקטיביות המתרגמים האנושיים בעד 400%.

בסופו של דבר, תרגום חשוב מכיוון שהוא מקל על תקשורת רב לשונית ומאפשר לאנשים מכל העולם להבין טוב יותר זה את זה מבחינה תרבותית, כלכלית וחברתית.

3. חלק מהטכנולוגיה הזו כרוך בפיתוח צמד שפות חדש. כמה זמן לוקח לפתח צמד שפות חדש, ומהם החסמים העיקריים לאוטומציה של התרגום?

צמד שפות יפותח בדרך כלל רק אם הוא כדאי מבחינה מסחרית, והשוק נוטה להכתיב אילו צמדי שפות יפתחו ראשונים. לדוגמה, בארה"ב, שפות ספרדית, פורטוגזית ברזילאית ואסיה הן המבוקשות ביותר.

זה יכול לקחת אפילו חודש לפתח צמד שפות חדש, אבל הזמן בהחלט משתנה. מה שהופך את טכנולוגיית תרגום המכונה ההיברידית שלנו לכל כך ייחודית היא שאנו יכולים לפתח שפה חדשה עם הרבה פחות נתונים מאשר מנועים סטטיסטיים או מבוססי כללים בלבד.

שתי הגישות העיקריות לתרגום מכונה הן בדרך כלל מבוססות כללים (RBMT) וסטטיסטיות (SMT). RBMT משתמש בכללים מתוכנתים ידנית כדי לתרגם שפה אחת לאחרת. SMT כולל שימוש בתוכן שתורגם בעבר כדי לקבוע לאילו מילים וביטויים יש את האפשרות הגבוהה ביותר להעביר את המשמעות הנכונה. לשניהם יש יתרונות וחסרונות, אבל על ידי שילוב של שתי הגישות יחד באותו מנוע - גישה היברידית - ניתן לפתח צמדי שפות מהר יותר ועם פחות נתוני "אימון" מתורגמים מראש.

זוהי קפיצת מדרגה חשובה בטכנולוגיית התרגום מכיוון שהיא מטפלת בשני מחסומים עיקריים לאוטומציה ולדיוק של צמד שפות: אין מספיק נתונים מתורגמים זמינים והטבע המתפתח של השפה.

4. עם גישה חדשה זו, באיזה שלב נוכל להתגבר לחלוטין על מחסום השפה?

זו שאלה מעניינת שבאמת מראה את המורכבות של השפה האנושית. אם אני יושב באותו חדר עם עמית ושנינו דוברי אנגלית שפת אם, אני עדיין יכול להבין רק 98% מהמשמעות המיועדת שלו. אז מסיבה זו בלבד, טכנולוגיית התרגום לעולם לא תהיה מושלמת. הטבע המתפתח במהירות של השפה שהזכרתי קודם הוא אחר.

עם זאת, אני כן מאמין שיש כיום פתרונות שפה מותאמים שיכולים כעת להעריך את הדיוק של בני אדם במקרים מסוימים. אני גם מאמין שבעשור הבא איכות טכנולוגיית השפה תמשיך להתפתח כאשר תרגומי מכונה באיכות אנושית יהיו הנורמה ולא היוצא מן הכלל. עם זאת, תקשורת אנושית לעולם לא תהיה ללא אי הבנה ותפיסה לא מדויקת ללא קשר למידת הביצועים של הטכנולוגיה.

5. ככל שאנו מתקרבים ליכולות תרגום טובות יותר, איזו השפעה תהיה לכך על תרבויות ברחבי העולם?

אני לא יכול להדגיש מספיק את ההשפעה שתהיה לטכנולוגיה הזו על התרבות. שפה ותרבות אינן ניתנות להפרדה ולשפה יש תפקיד עצום בהעברה של תרבויות שונות על פני הגלובוס. אני רואה שני יתרונות משמעותיים מהפצת תרבות באמצעות שימוש בטכנולוגיה זו. הראשון הוא שנקודות מבט תרבותיות שונות יהפכו לזמינות בקהל גדול בהרבה. זה יוביל להבנה טובה יותר של נקודות מבט, גם אם זה לא אומר שתהיה הסכמה בכל הנושאים. השני הוא שההפצה התרבותית תהפוך לנגישה הרבה יותר ללא קשר לתנאים הסוציו-אקונומיים שאולי מנעו מתרבויות מסוימות לשתף את התרבות שלהן או לנצל השפעות תרבותיות חדשות שיכולות להיות זמינות כעת.

6. מי היית אומר שהכי מרוויח מהטכנולוגיה הזו?

נכון לעכשיו, תאגידים גדולים יותר עם פעילות עסקית חוצה גבולות רואים את התועלת הגדולה ביותר מכיוון שהם מנצלים את הטכנולוגיה כדי לתקשר בצורה יעילה יותר הן פנימית והן עם הלקוחות שלהם. אבל ככל שהצעות הענן וה-SaaS הופכות נפוצות יותר, התמחור לפי מילה העניק לעסקים בינוניים וקטנים גישה לתוכנת תרגום ברמה הארגונית ויישר את מגרש המשחקים. זה הניע צמיחה על ידי מתן גישה לשווקים וקהלים חדשים של לקוחות.

טכנולוגיית התרגום רק מגיעה לנקודה שבה הציבור הרחב יתחיל לראות את השפעתה בחיי היומיום שלו. לא רק שקיימים מנועי תרגום כלליים בחינם באינטרנט, אלא שאפילו הטכנולוגיה המותאמת והמתקדמת יותר הופכת נגישה באמצעות מכשירים ניידים.

7. האם יש מדינה המובילה?

זו שאלה שקשה מאוד לענות עליה. אין ספק שארצות הברית הובילה בפיתוח של מוצרי זיהוי דיבור אוטומטי וגם של תרגום מכונה. עם זאת, הפיתוח הזה וההתקדמות שעשו טכנולוגיות אלו הם תוצאה של מחקר ופיתוח חשובים ברחבי העולם. לא ניתן להפריז באופי הגלובלי של הטכנולוגיות הללו, ואני מאמין שהעתיד יכלול שיתוף פעולה גדול עוד יותר ברחבי העולם.

8. אז איזה סוג של שינוי אנחנו יכולים לצפות במרחב הזה קדימה?

כרגע חידוש מרגש באמת הוא השילוב של תרגום מכונה (MT) וטכנולוגיית זיהוי דיבור אוטומטי (ASR) (SIRI של אפלהוא דוגמה של ASR) לפלטפורמה אחת. זה מאפשר תרגום דיבור לדיבור ודיבור לטקסט כמעט בזמן אמת. על ידי שיכון שתי הטכנולוגיות בפלטפורמה אחת, זה גם מקל על ההתאמה לסמארטפון, טאבלט או מכשיר נייד אחר. במובן מסוים, זה מזכיר את "המתרגם האוניברסלי" של מסע בין כוכבים. הטכנולוגיה הזו נמצאת כאן היום.

בהמשך, טכנולוגיית התרגום תשלב מקורות מידע נוספים ממצלמות או מטכנולוגיית GPS כדי לעזור לשפר את דיוק התרגום. לדוגמה, אם אני אומר "פגוש אותי בבנק", לאן אתה הולך יהיה תלוי אם יש לי פנקס צ'קים או חוט דייג ביד.

9. האם אתה יכול לתת לי כמה דוגמאות לאופן שבו הטכנולוגיה הזו משמשת כיום כדי לעזור לשפר תחום נתון?

בקהילת שירותי הבריאות, טכנולוגיית תרגום יכולה לסייע בהקלת חלק מהנטל האדמיניסטרטיבי של צריכת חולים, לשפר את ביצועי שירותי הבריאות, ובעיקר, להגביר את בטיחות החולה ולשפר את התוצאות הבריאותיות.

דוגמה נוספת היא בענף הקמעונאות. לא רק שהטכנולוגיה משמשת לתקשורת חיצונית עם לקוחות הדוברים שפה אחרת, היא משמשת גם באופן פנימי לייעול שרשרת האספקה.