לתקשורת - עיתונים, חדשות טלוויזיה, אפילו בלוגים - פעם הייתה שליטה מסוימת. זה שלט מה קיבל כיסוי, איך הוא כוסה, והדרך שבה הכיסוי הזה נמסר.

זה היה מזמן, אבל 2015 סימנה שינוי משמעותי - התקשורת איבדה את המונופול שלה על השליטה.

העיתונות איבדה שליטה על הנרטיב הפוליטי - לא משנה כמה קריטיות, הכתבים נראו חסרי אונים להטיל על טראמפ דין וחשבון על ההצהרות המוטעות שלו כשהשתמש בתקשורת כדי למשוך יותר תשומת לב ולקדם את הקמפיין שלו. הרבה יותר זמן הוקדש לשאלה האם המוסלמים, כפי שטען טראמפ, חגגו באלפים ב-11 בספטמבר מאשר יוזמת מדיניות כלשהי.

העיתונות איבדה שליטה על הדיון על השליטה בנשק, לא שהיה לה הרבה ממה להתחיל. יריות המוניים התרחשו בקביעות מספקת, כך שרוב הפרסומים נפלו לשגרה איומה. בינתיים, השמאל והימין התווכחו מי מבצע פוליטיזציה במה וכמה מהר.

והעיתונות איבדה את השליטה על ההפצה שלה, כשחברות כמו פייסבוק וסנאפצ'ט הפכו לשומרות סף של הקהל האדיר שלהן. לפתע, כל חברת טכנולוגיה גדולה רצתה נתח מעוגת המדיה, מאפל עם אפליקציית החדשות שלה ועד ל-AMP של גוגל.

אלו הם סוגי השינויים שמתרחשים לאט מאוד ואז פתאום מאוד. העלייה בהפצת המדיה החברתית של מדיה מסורתית כמו גם עיתונות אזרחית כבר ביזרה את הדרך שבה אנשים ניגשו למידע. ב-2015, לשינויים הללו הייתה השפעה עמוקה.

זו השנה שבה התקשורת איבדה שליטה.

מחזור טראמפ

בדיעבד, היינו צריכים לראות את זה מגיע.

כשדונלד טראמפ החל רשמית לחפש את המועמדות הרפובליקנית לנשיאות, הוא הצטרף לקבוצה עמוסה ללא מועמד מוביל ברור. טראמפ כבר היה משהו כמו יקיר תקשורת, וכשמונה חודשים לפני אפילו הקוקוס באיווה הוא הרגיש כמו הסחת דעת מהנה, טובה לצחוק.

אף אחד לא צוחק עכשיו. טראמפ נותר בעמדת ההובלה בסקרים הלאומיים. לממסד הרפובליקני אין כוח קטן אם בכלל לרסן אותו. הוא כמעט לא הוציא כספים לקמפיין. הרטוריקה שלו מתחילה להשוות לפשיסטים.

והתקשורת לא יכולה לקבל מספיק מזה.

" src="https://admin.mashable.com/wp-content/uploads/2015/12/Trump-media.jpg" width="1920" height="1080" class="" />

מחקר שנערך על ידי FiveThirtyEight מצא שטראמפ זכה להפתעה54% מכל הסיקור התקשורתי הראשי של הרפובליקה הצרפתית. זה יותר משישה מהמועמד הקרוב ביותר, ג'ב! שִׂיחַ. רוב זה היהשְׁלִילִיועל גבול ביקורת מוחלטת.

תפקידה של התקשורת הוא לדווח על מה שאומר מועמד מוביל, במיוחד כאשר זה לא מדויק עובדתית. אבל גם עיתונאים הבינו מהר מאוד שהחשבתו של טראמפ באחריות רק עוררה את הפופולריות שלו בימין הקיצוני.

טראמפ מקבל את זה. בשדה של 14 מועמדים, כמעט כל סיקור תקשורתי עוזר לך להשתפר בסקרים. סקרים = יותר כיסוי. לִשְׁטוֹף. חזור.- Nate Silver (@NateSilver538)15 בדצמבר 2015

טראמפ למעשה ניצל את התקשורת, ובכך עיתונאים כתבו על דברים כמו האם מוסלמים בארה"ב חגגו ב-11 בספטמבר. חסרי כוח לשלוט בנרטיב, השקעים הפכו לחלוטין לתגובה לכל מה שאמר טראמפ לאחר מכן. זהו מעגל קסמים שמראה מעט סימנים של האטה.

ירי המוני

נראה היה כי ירי המוניים ב-2015 מתרחשים לעתים קרובות כל כך, עד שעיתונאים בקושי הספיקו לשים את האחרון בפרספקטיבה - לא שקוראים רבים חיפשו כאלה.

עיתונאים נורו במצלמה בווירג'יניה, הטבח בצ'רלסטון בכנסייה, שישה ילדים נורו למוות ביוסטון, שמונה סטודנטים ופרופסור נהרגו בקולג' קהילתי באורגון, ההתקפה על מקום הורות מתוכנן בקולורדו ספרינגס, סן ברנרדינו יריות שבוצעו על ידי אוהדי דאעש. פיגועי הטרור בפריז. הרשימה עוד ארוכה.

התקשורת סיקרה כל אחד מהם, והפיקה כמה מהסיקור המרתק של השנה.

היו הרבה טעויות - דיווח בזמן אמת מתרחש כעת באופן פומבי באכזריות, מתוקן מיידי בזמן אמת על ידי עדים ומקורות - אבל יש הרבה במה להתגאות.

עם זאת, נראה היה שחלק ניכר מהדיווח העמוק הזה נעלם מעיניהם. ירי המוניים אירעו בקביעות מספקת עד שהדיון סביבם קיבל את הקצב המורבידי שלו. יתגלו פרטים על מניעיו של היורה. צד אחד יצביע על האירוע כהוכחה לצדקתו. השני יטען שהאירוע עבר פוליטיזציה יתרה. מוקדם מדי, החיים שאבדו יישכחו בקבוצה הפוליטית ההגנתית.

נראה היה שהתקשורת תפסה את הדפוס הזה - וגדל מתוסכל מחוסר היכולת להניע את הנקודה הביתהעל חיים אבודים.

זו בעיה שעיתונאי ותיקודי זיההלאחר מותם של שני עיתונאים בווירג'יניה.

"נסוטט ידיים, נדבר על סימני אזהרה שהוחמצו, ובסופו של דבר נמשיך הלאה", כתב ראתר. "נרים ידיים כמו תמיד. כואב לי להגיד את זה, אבל זו רשלנות עיתונאית וטרגדיה חברתית".

אפקט הפלטפורמה

לא רק החדשות עצמן יצאו משליטת חברות התקשורת ב-2015.

בתחילת השנה, חנויות חדשות וישנות החלו להתמקם בקצב מסוים. קהלים מקוונים גדלו הודות לרשתות החברתיות, חיזוק חברות חדשות ונתן תקווה לחברות ותיקות. מפרסמים הוציאו יותר מהתקציבים שלהם באינטרנט. משקיעים, שהבחינו במגמות הללו, החלו להזרים כסף לחלל. לראשונה מזה זמן מה, הייתה סיבה לאופטימיות.

אלו שצפו בתעשייה הבחינו בבעיה. פלטפורמות המדיה החברתית שרוב אתרי המדיה הסתמכו עליהן עבור עיקר התנועה שלהן החלו לבצע מהלכים שהציעו שינויים קדימה. פייסבוק במיוחד שינתה את האלגוריתם שלה כבר ב-2014 כדי להגביל את האופן שבו מותגים הגיעו למשתמשי פייסבוק שעשו לייק לדפים שלהם.

" src="https://admin.mashable.com/wp-content/uploads/2015/12/Zuckerberg-23.jpg" width="1920" height="1080" class="" />

ככל שנמשכה שנת 2015, התברר יותר שפלטפורמות חברתיות כבר לא תוכן רק לארח קישורים ולשלוח תנועה החוצה. פייסבוק וטוויטר פרסמו כלי מדיה "מקוריים", כלומר אנשים יכלו לקרוא ולצפות בתוכן ללא צורך להיכנס לאתרים של מפרסמים. Snapchat ואפל פתחו דרכים חדשות לבעלי אתרים להציג את התוכן שלהם בפני הקהלים שלהם. אופטימיסטים הסתכלו על זה כהזדמנות לחברות להגיע אפילו ליותר אנשים.

אולם לאופטימיסטים היה מחסור. לשינוי הזה היו השלכות ברורות על המודלים העסקיים של כל חברת מדיה עם אתר אינטרנט. הרעיון של להרוויח כסף מתשומת לבם של משתמשים שניתן לפתות חזרה לאתר אינטרנט הפך מהנורמה למיושנת בתוך סדרה של שבועות.

התקשורת איבדה לפתע שליטה על מודל עסקי שרק לאחרונה החל להניב פירות. במקומו שורה של מערכות יחסים שהן קודם עסקיות ותוכן שני. פלטפורמות מחזיקות כעת שליטה רצינית על מה מגיע לקהלים וכמה כסף נוצר בהן.