וואו וואו, רשת לנשים, שהושקה היום במלאת 100 שנים ליום האישה הבינלאומי. ובניגוד למידע שחלקנו אתמול לגביונשים צעירות הופכות לבולטות יותר באינטרנט, הרשת הזו הולכת לקצה השני של הספקטרום ומתמקדת בנשים מעל גיל 40.

רפת עלי מתוכן בתשלוםמדווח כי לאתר יש כיום מימון עצמי של מיליון דולר, שגויס כולם מחמש נשות התקשורת המוכרות מאחורי האתר: ליז סמית', לסלי סטאל, פגי נונן, מרי וולס וג'וני אוונס. אם השמות שלהם לא מצלצלים איתך, אל תדאג. למרות שהם מפורסמים בחוגים מסוימים, הם לא בדיוק שמות ביתיים. כדי להציע כמה קורות חיים קצרים, ליז סמית הייתה כותבת רכילות בניו יורק במשך שנים רבות, לסלי סטאל היא עיתונאית ידועה ושחקנית קבועה ב-60 דקות, כותבת פגי נונן בוול סטריט ג'ורנל. הם כמה שמות רציניים מאוד עם הרבה השפעה מאחוריהם.

האתר, שחסר לו הרבה מאוד תוכן כרגע, שואף להיות "מסיבה - מחופשת לאתר", לדברי המנכ"ל, ג'וני אוונס. זה בהחלט נראה שיש לו הבטחה כלשהי, עם כמה נשים ידועות מאוד נרשמו כפרשנים כמו קנדיס ברגן, מרלו תומס, לילי טומלין, וופי גולדברג ואחרות. בסך הכל, נראה שזה אמור להיות שילוב של בעיות רציניות עם דברים סתמיים שנזרקו כמו תחזיות "מזג אוויר יום שיער" לערים גדולות ברחבי העולם והורוסקופים.

מבחינה ויזואלית האתר נקי מאוד. כמעט נקי מדי. בעוד שחוסר בלאגן זה תמיד נחמד, אתה כמעט סובל מ"עיוורון שלג" מכמות הלבן באתר. ולמרות שהשימוש בדיו אדום הוא מגע נחמד, באופן מוזר נראה שהוא מועסק בצורה מוגזמת בדף. אם הניגוד הזה מראה שהוא מפריע למשתמשים, רק ניסוי בעולם האמיתי יכול לדעת.

לאתר יש הנחת יסוד נהדרת, ובהחלט מתייחס לדמוגרפיה מועטה, ללא ספק. אבל כרגע חסר לו איזה "אומף" נחוץ כדי באמת לגלגל את הכדור. אני מקווה שחומר חדש יופיע תוך זמן קצר כשהאתר יתחיל לצמוח וימצא את קולו ומקומו המובהקים.