הוראת שופט שמשתמש ב-Yelp ישנה אותהלְיַלֵלסקירה המאשימה קבלן בגניבה ועבודה מרושלת במשך תיק לשון הרע בוטלה השבוע על ידי בית המשפט העליון של וירג'יניה.

משתמשת ה-Yelp, ג'יין פרז, שכרה את כריסטופר דיץ מוושינגטון הבירה עבור פרויקטים של שיפוץ בית בשווי יותר מ-50,000 דולר ב-2011. פרז לא היה מרוצה מעבודתו של הצוות של דיץ ופיטר אותם. זמן קצר לאחר מכן, נגנבו תכשיטים בסך 2,500 דולר מביתו של פרז.

פרז הטיל את האשמה על דיץ, ופרסם האשמות של גניבה ועבודה עלובה נגדו ב-Yelp ובאתרים דומים אחרים בתחילת 2012, לפיArs Technica. דיץ הכחישה את טענות הגניבה ובהמשך תבעה את פרז בגין לשון הרע וצו מניעה נגד הערותיה ברשת.

צו המניעה הזה, שהיה מחייב את פרז לחזור ולהסיר חלק או את כל הפרשנות וההאשמות הצורבות שלה עד לסיום התיק, אושר על ידי שופט נמוך יותר בחודש שעבר. צווי מניעה משמשים בדרך כלל שופטים כדי לעצור התנהגות עד שחוקיותה תיקבע בהליכים בבית המשפט.

לאחר שמיעת צו השופט, שתי קבוצות חופש הביטוי - Public Citizen ו-American Civil Liberties Union - הגישו עתירה משותפת לבית המשפט העליון של וירג'יניה לבחון את צו המניעה. יומיים לאחר מכן, בית המשפט העליון ביטל את צו המניעה.

"אם תובעים חושבים שכל מה שהם צריכים לעשות כדי לסגור משהו לגביהם הוא לרוץ לבית המשפט ולבקש זאת, הרבה יותר הולכים לעשות את זה", אמר פול אלן לוי, עורך דין מטעם Public Citizen, לארס. "לא צריך להיות קל לסגור את הדיבור, זה צריך להיות קשה. הניצחון בבית המשפט העליון של וירג'יניה מחזיר את האיזון הזה. חוק לשון הרע הוא להגן על אנשים שמכפישים אותם באמת".

בעוד שהערות ה-Yelp של פרז יעמדו לעת עתה, תביעת הדיבה של דיץ נגדם תמשיך להתנהל עד תום.

איפה עובר הגבול בין ביקורות כנות והכפשה באתרים כמו Yelp? מה צריכים בעלי עסקים לעשות כשהם מתמודדים עם האשמות מקוונות שעלולות להזיק לעסק שלהם? שתפו בתגובות.