סקירת 'כל גוף': סרט תיעודי על פעילי אינטרסקס ששואל, 'מי המומחה?'

'כל גוף' הוא קורס מזורז בעשרות שנים של אקטיביזם אינטרסקס - ואזהרה שהחברה צריכה לעשות יותר. קרדיט: באדיבות FOCUS FEATURES

Mashable חוגגת את הגאווה כל השנה ומכבדת את חודש הגאווה ביוני על ידי חקירה וקידום שלLGBTQהעולם על כל הקוויריות המפוארת שלו - כולל המנהיגים, השיחות והמרחבים, הן באינטרנט והן מחוץ, המרכיבים קהילה שמחבקת וממשיכה להילחם על החופש לשגשג כעצמי האותנטי ביותר שלנו.

אם השנה האחרונה של הפוליטיקה האמריקאית, בסימן עלייתו שלחקיקה נגד להט"ב,צנזורה בבתי ספר,ואתפירוק זכויות רבייה, היו אמורים להתמצות במילה אחת, סרט תיעודי חדשכל גוףטוען שזה צריך להיות "צביעות".

הסרט הקריאה לפעולה, שיצא לאקרנים ביוני מ-Focus Features ו-NBC News Studios, טוען שהיחס הלא מדובר, המציצני והפוגעני באנשים שהםאינטרסקס(מונח מקיף להבדלים משתנים בתכונות המין או באנטומיה של הרבייה) צריך להיות עדיפות ברשימות המגולוונות של פעילים פרו-אוטונומיה שנלחמים בחזרה.

ראה גם:

כל גוףמרכז את סיפוריהם של שלושה חסידי אינטרסקס ווקאליים: המפיק, התסריטאי והשחקן ריבר גאלו; סופר ויועץ פוליטיאלישיה רוט וייגל; ומועמד לדוקטורט, פעיל ומייסד שותף שלפרויקט צדק אינטרסקסקיר שון סייפה. את קולם מחזיקה הבמאית ג'ולי כהן (המוכר בזכות הסרט התיעודי המועמד לפרס האוסקרRBG) ומפיקים אוהביםשנה קניז'ניק, שהיא גם אינטרסקס.

הסרט הוא שילוב של סיפורים אישיים שונים, סצנות מודרניות ושיעורים היסטוריים שכולם נועדו לעורר את המורכבות של הקהילה האינטרסקסית עצמה.

עשרות שנים של התעללות רפואית וחברתית

ההקדמה הראשונית של רוט וייגל, שהתמקדה בסודיות המיוחסת לה כילדה בקרב משפחתה ובהשפעתה על חיי היכרויות שלה, עוברת לסיפור על אומץ פוליטי והסברה מול המחוקקים בטקסס כמקור פוליטי.

גאלו שוקל את הדיכוי הרב-שכבתי של משפחות מהגרים במדינת ביתן, ניו ג'רזי, עם רצונם ליצור אמנות טרנספורמטיבית כאחד הכוכבים האינטרסקסיים היחידים בהוליווד, כמו גם את הלחצים המעצימים של להיות אקטיביסט וגם אמן.

"כאנשים אינטרסקסים, אנחנו רגילים להיות אובייקטיביים, להיות גוף ושרופאים יהיו צופים שמסתכלים על הגוף שלנו - הניסוי הזה", אמר גאלו ל-Mashable. "זו סוג של קונפיגורציה קטנה ומבריקה שיצרתי לעצמי. בהיותי שחקן, המבט מופנה אליי. להיות גם תסריטאי וקולנוען, זה מאפשר לי לקחת בחזרה את הכוח של המבט הזה".

קרדיט: תכונות פוקוס

וול מתמודד עם ההיסטוריה העמוסה של מציצנות רפואית, העלייה התגובתית של פעילות קהילתית אינטרסקסית על ידי מארגנים בשנות ה-90, וההצעה של "אוטופיה אינטרסקסית" חובקת כל, תוך שהוא מעביר אותנו במסע שלו של טראומה וגילוי עצמי .

במקביל, עלילה רביעית הניצבת זו בזו נכנסת ויוצאת מהעין, המספרת את ההיסטוריה המפוכחת של אדם בשם דוד ריימר, שחולק בכוח כילדה בילדותו בעקבות טעות רפואית. הסיפור של ריימר אמור להוות אזהרה, שלנורמליזציה של ניתוחים באברי המין והליכים פולשניים רפואית שנכפתה על נוער אינטרסקס עלולות להיות השלכות משנות חיים, ושחשיבה בינארית גורמת הרבה יותר נזק מתועלת.

טיפות מחט פועלות כמעברים נועזים בין כל הסצנות הללו, לצד מונטאז'ים של תמונות בית ספר, סריקות שנתון ועטיפות של שירים כמו "Our Lips Are Sealed" של The Go-Go's.

כהן מכניס גם קטעי ארכיון של ד"ר ג'ון מאני, שהוצג בפני הצופים כ"סקסולוג ידוע לשמצה", המוח המדעי שמאחורי העלייה באמצע המאה של טיפול באינטרסקס בינארי, ואחד מהאנטגוניסטים הלא מדוברים של הסרט. "התוצאה, בשום פנים ואופן, לא נוראה כמו שמצפים", אומר מאני לקהל שבוי לאחר שהוא מסביר ניתוחים באברי המין שרוט וייגל כינה קודם לכן סירוס כפוי. הסרט לא מפחד להוציא גינויים, וגם לקרוא לטיפולים אינטרסקסיים נוכחיים שנערכים על ידיאורולוג ילדים ד"ר דיקס פופס.

כשצפו בו בהקרנה מוקדמת בתיאטרון בניו יורק, אנשים התנשמו. ואז, לפעמים, הם צחקו בקול. ומאוחר יותר, כשהתמונות בשחור-לבן חזרו, הם התנשמו שוב.

אבל כהן עושה את כל זה בכוונה, היא אומרת, הניסיון שלה ללכוד כמה מהסיפורים הרבים של אנשים אינטרסקסיים המהווים קליידוסקופ של מציאויות רפואיות וחברתיות שונות. הצופים יכולים להרגיש את הניסיון של הסרט לאזן את רגעי הכאב וההשתקפות עם שמחה אינטרסקסית, ריקוד, אמנות ומוזיקה. כהן אפילו מוסיף כינויים לכל צוות וחבר צוות במהלך מונטאז' ריקוד קצה, המוצג כרמז ויזואלי של העצמה שוברת בינארית.

כפי שהסרט התיעודי מודיע, וריאציה היא אחת מהמהויות הרבות של החוויה האינטרסקסית, לפחות כפי שהעולם הבינארי עיצב אותה.

"זה מגיע מפילוסופיה גדולה יותר של, כשאתה עושה סרט ובמיוחד כשאתה עושה סרט תיעודי בנושא חברתי, לוודא שהוא מבדר", אמר כהן בראיון ל-Mashable. "הדעה שלי היא שסרטים צריכים להיות מהנים לצפייה, גם אם אתה לומד הרבה ויש בעיות גדולות על כף המאזניים ויש כמה היסטוריות עבר של טראומה שצריך לעבוד עליהן וכמה ריבים שמתנהלים. בסופו של דבר, הקהל הוא לא יקבלו את ההודעות האלה אם הם מרגישים לכודים בתיאטרון. אתה רוצה שהם יהנו בזמן שהם צופים בסרט."

Mashable Top Stories

הקהילה כמומחים של עצמם

בערעור על מטרת המעורבות הזו, כהן בוחר ליישר את שלושת התומכים והפעילים הבקיאים יותר לצופה לא מוכר בסצנות מסוימות, כמו בצילום מוקדם של וול ורוט וייגל, המתבוננים בפרטי הסיפור של כסף וריימר מתפתחים ( נקודת עיגון מרכזית של הסרט).

אבל זה רק מכשיר שקונה לשאר העולם זמן להתעדכן במה שאנשים אינטרסקסים כבר יודעים, הבהיר צוות השחקנים.

"שום דבר שקרה לא נועד לבוא כהפתעה סופר גדולה", אמר כהן למאשבל, ודיבר על האכפתיות והתשומת לב שצוות הקולנוע השקיע בבחירת תומכי אינטרסקס פתוחים כבר ויצירת סביבת צילום שהייתה אינטימית בנוחות. "לראות את דוד ריימר מדבר על עצמו במילותיו שלו זה מה שציפינו שאולי תהיה חוויה רגשית עבור הצופה בסרט. רצינו לקבל תחושה של התגובה מהאנשים בסרט, שעבורם הסיפור הזה הוא לא רק עבורם. עד כמה שזה כואב לכל אחד לצפות בו, אבל יש לו סוג של רלוונטיות אישית."

הסרט, יש להבהיר, מרכז בכוונה מנהיגים בולטים מבחינה קולית - מומחים והיסטוריונים אינטר-מיניים, בפני עצמם - בקרב קהילה שנאלצת לשתוק או לעמוד על שלה כשאף אחד אחר לא יעשה זאת.

"היצירה של דוד ריימר עוזרת יותר לאנשים מבחוץ שיש להם פחות הקשר על אנשים אינטרסקסיים", הוסיפה רוט וייגל, "כי זה נותן להם מסגרת להבין אפילו מהי התנועה שלנו. מבחינתנו, אנחנו מכירים היטב את מה שאנחנו נלחמים עבור."

קרדיט: מאט נדלר / פוקוס תכונות

צפייה בסרט מנקודת מבט אחת, על פני השטח, אם כן, היא לקבל סיכום של 92 דקות של 70 השנים האחרונות של ההיסטוריה הרפואית האינטרסקסית וקורס מזורז באקטיביזם של הקהילה - שעון היכרות מושלם לכבוד חודש הגאווה. אבל לראות את זה דרך עדשה אחרת זה לשקול מי בדיוק המומחה לשיחות של התעללות רפואית ומחיקה היסטורית.

"עבור כל אדם שוליים בהוליווד שמנסה ליצור סיפורים וסרטים משלו", אמר גאלו, והרהר באמנות הקולנוע, "הדבר הגדול ביותר שאתה יכול לעשות הוא להשתמש במוסכמות של מה שהסיפורים ההוליוודיים יצרו כדי לספר את הנרטיבים האלה. - סובב את זה על הקהל ופשוט תזדיין איתם בכנות. זו הזווית שלי, מה שאני מנסה לעשות, והדרך שבה אני מנסה לקחת את הכוח שלי בחזרה כאדם אינטרסקס.

זווית זו היא גם הסיבה לכך שהסרט מקדיש חלק מזמן המסך שלו להסברה פוליטית, קו עלילה מאוחר יותר-שלישי שמציין עד כמה מעט השתנה בטיפולים רפואיים בין מיניים - והאג'נדות של כמה פוליטיקאים אמריקאים - בעשורים שחלפו מאז. דבקות בבינארי מגדרי הפכה לסטנדרט.

המציאות של בינארי מגביל

בשנת 2013, האו"םקרא להפסיק "ניתוחים מנרמל איברי המין" לנוער אינטרסקס. בשנת 2017, ארגון זכויות האדם הבינלאומי Human Rights Watch וקבוצת תמיכה לנוער אינטרסקסinterACTפרסם אדוח בן 160 עמודיםבחינת הנזק הפיזי והנפשי שנגרם מניתוח מיותר רפואי בנוער אינטרסקס.

בתי המחוקקים בארה"ב איחרו להגיב לביקורת הבינלאומית, ודנו תכופות בהצעות חוק שיאסרו על ניתוחי אינטר-מיניים לילדים, מבלי לבצע פעולות. בשנת 2021, קליפורניה התקרבה להיות ה-הראשון לאסור את ההליכים על ילדיםמתחת לגיל 6, אבל ההצעת החוק נמשכה ב-2022.

בינתיים, לפידיווח של חדשות ה-19, "ליותר משני שלישים מהצעות החוק שהוצגו השנה, ואשר יאסרו על טיפול המאשר את המגדר בנוער טרנסג'נדרים יש פטורים ספציפיים בין המינים. הפטורים השנויים במחלוקת מאפשרים לרופאים להגדיר קטינים שנולדו עם מאפייני מין משניים כ'זכר' או 'נקבה'. דרך ניתוחים, הורמונים או התערבויות אחרות."

רוצה עודטוב חברתיסיפורים בתיבת הדואר הנכנס שלך? הירשם לניוזלטר הסיפורים המובילים של Mashableהַיוֹם.

נושאי הסרט מדברים על המוסר הכפול המדהים הזה - שצעירים טרנסים לא יכולים לקבל טיפול מציל חיים במצב בר אבחון רפואי, בעוד שצעירים אינטרסקסיים נאלצים לעבור הליכים מזיקים - והם מצטרפים לאחרים ברחובות ומול מרפאות כדי להתעמת ישירות הפוליטיקאים והרופאים עסקו בפרקטיקות המיושנות הללו.

"זה לא מפתיע אותי שהאנשים מבחינה היסטורית, וכיום, שנלחמים למען הצדק הם אלו המושפעים ביותר מאלימות המדינה", אמר וול ל-Mashable.

קידום הסרט כולל גם רשימה כבדה של ארגוני תמיכה ותמיכה אינטרסקסית, חלק מהבקשה הלא כל כך עדינה המובנת שלו להכרה, ודרישה שאקטיביזם אינטרסקסציוני יכלול את עבודתן של קהילות אינטרסקסיות. הארגונים כוללים:

"באמת מה שזה מסתכם הוא לתת לנו במה", אמר רוט וייגל. "אתה שומע את המסר שלנו והוא לא רק מבהיר דברים לגבי הקהילה שלנו, אלא הוא מבהיר הרבה שאלות שיש לאנשים גם בנושאים אחרים הקשורים אלינו".

החגיגה של הקהילה האינטרסקסית הולכת וגוברת

"כמייסד שותף של פרויקט הצדק האינטרסקס", הוסיף וול, "אני שואל, 'איך בעיות אינטרסקס יכולות להיות בשיחה עם תנועות אחרות? איך תנועות שחרור השחורים יכולות להתייחס לסוגיות אינטרסקס? לפי צדק רבייה? לפי האקלים שינוי או אקטיביזם סביבתי כיצד ניתן ליידע תנועות אחרות על ידי צדק בין-מיני, וכיצד יכול צדק בין-מיני ליידע תנועות אחרות?' אני מרגישה שאני ממש מעוניין לטפח שיחה מאוד סימביוטית שמחזיקה את הנושאים האלה במתח אבל גם שומרת דיאלוג פתוח, כי אני יודעת שבעיות אינטרסקס קיימות בממגורה כבר הרבה זמן".

כל גוףהוא אחד מקומץ סיפורים ממוקדי אינטר-מיניים שהגיעו למסך הגדול, כולל שתי בכורות SXSW משנת 2023, הסרט התיעודימי אני לאוסיפור ההתבגרותלעזאזל. ובעודכל גוףיציאתו לאקרנים ב-30 ביוני מציבה אותו בקצה של חגיגות חודש הגאווה השנתיות, ההיסטוריה בת עשרות השנים שהיא מתארת חורגת הרבה מעבר לאור הזרקורים החברתי הזה, קטע מהמציאות האמריקאית שצריך לספר לעתים קרובות יותר, טוענים היוצרים. .

"הקהילה האינטרסקסית אינה ממומנת במידה רבה ומיוצגת בתת-ייצוג מבחינת זהויות גלובליות", אמר רוט וייגל ל-Mashable. "אנחנו מקבליםפחות מאחוז אחד מכל המימון של LGBTQIA+לארגונים ועבודה, ואפילו לא עבודה אקטיביסטית רחבה יותר אלא בתוך קהילת הלהט"ב. אנחנו מקבלים פחות מאחוז אחד מכל המימון הזה." היא גם ציינה שהטייק של כהן לשנת 2023 הוא אחת הפעמים הראשונות שהוליווד התחייבה להצגת ההיסטוריה של התנועה.

זה מהלך מאוחר, אבל סימן שדברים עשויים להשתנות.כל גוףניתן לקרוא את מהדורת המיינסטרים של גילוי אמונה כי ההיקף המלא של קהילת ה-LGBTQIA ייכלל בקרוב ב-קשת מלאה של תמיכה בזכויותושיחות על רפורמה. הסרט עצמו עשוי לשמש ברומטר ומדריך לפוליטיקה אישית מורחבת יותר החורגת מקריאות אקטואליות לפעולה וחדשות מגמתיות. וזו תזכורת לכך שהמאבק לאוטונומיה גופנית הוא הרבה יותר גדול ממה שאפשר להבין.

כל גוףישוחרר בבתי הקולנוע בארה"ב ב-30 ביוני.

צ'ייס הצטרף לצוות Social Good של Mashable בשנת 2020, וכיסה סיפורים מקוונים על אקטיביזם דיגיטלי, צדק אקלימי, נגישות וייצוג תקשורתי. עבודתה נוגעת גם לאופן שבו שיחות אלו באות לידי ביטוי בפוליטיקה, בתרבות פופולרית ובפאנדום. לפעמים היא מאוד מצחיקה.