קצין האבטחה הראשי לשעבר של פייסבוק מגן על הרשת החברתית על רקע הנשורתניו יורק טיימסדוח פצצהעל החברה בשבוע האחרון.

אלכס סטמוס, שהיה ה-CSO של החברה מ-2015 ועד קיץ 2018, כתב מאמר שפורסם ב-אתוושינגטון פוסטבשבת להגיב לניו יורק טיימסדִוּוּחַ. סטמוס ניסה להדיח אתפִּידו"ח הטוען כי מארק צוקרברג ושריל סנדברג, מחשש מפגיעה חוזרת, עיכבו נקיטת צעדים בעקבות גילוי של הצוות שלו על התערבות רוסית בבחירות 2016 באמצעות מסע מידע שגוי על הפלטפורמה.

ייתכן שהציוץ נמחק

סטמוס אישר בשֶׁלְאַחַרשסנדברג, ה-COO של פייסבוק, אכן צעק עליו יום לאחר שתחקר את מועצת המנהלים של פייסבוק על חקירת החברה על ההשפעה הרוסית. סטמוס טען שסנדברג "הרגיש מסונוור" מהחשבון שלו.

עם זאת, המנהל לשעבר היה נחוש בכך שלא סנדברג ואף אחד בפייסבוק לא אמרו לו לא לחקור את ההשפעה הרוסית או לטשטש את ממצאיו. למרות שסטמוס הודה שהחברה הייתה צריכה לנקוט בפעולה מוקדם יותר ולהיות שקוף יותר לחשוף את מה שנחשף.

"באותה תקופה, חברות טכנולוגיה כל כך התלהבו מהתועלת של המוצרים שלנו וכל כך התמקדו בהתקפות מתוחכמות של יריבים אמריקאים כמו רוסיה וסין שהתעלמנו מפעולות תעמולה פחות מתקדמות אך עדיין אפקטיביות", כתב.

"להבהיר, אף אחד בחברה מעולם לא אמר לי לא לבחון את הפעילות הרוסית, ואף אחד לא ניסה לשקר לגבי הממצאים שלנו, אבל פייסבוק הייתה צריכה להגיב לאיומים האלה הרבה קודם ולטפל בחשיפה בצורה שקופה יותר".

היצירה, שכותרתה "כן, פייסבוק עשתה טעויות ב-2016. אבל לא היינו היחידים", עדיין ניסתה לסטות מתפקידה הספציפי של פייסבוק בהפצת קמפיינים להשפעה רוסית ב-2016 ולהעביר את המיקוד לכיוון הממשלה והכישלונות של התקשורת. גם בנושא.

"החסרונות של פייסבוק אינם עומדים בפני עצמם. קהילת המודיעין המאסיבית של ארה"ב לא הצליחה לספק מודיעין בר-פעולה על מטרות ויכולות הלוחמת המידע של רוסיה לפני הבחירות והציעה מחסור בסיוע לאחר מכן. חברות טכנולוגיה יכולות לבנות כלים וצוותים להסתכל פנימה על המוצרים שלהן , אבל לעולם לא תהיה להם תובנה גיאו-אסטרטגית אמיתית או יכולת לחדור למדינות עוינות", כתב סטמוס.

לאחר מכן הוא המשיך וסיפר על כך שהיחסים בין הממשלה לטכנולוגיה היו טובים יותר ב-2018, וזיכה את אנשי מקצוע המודיעין על השיפור. סטמוס גם דפק את המחוקקים בגלל מה שהוא כינה "הצטיינות ציבורית בשימועי חקירה" וכיוון לתקשורת המרכזית על פרסום מיילים ומסמכים גנובים מקמפיין ה-DNC והילרי קלינטון. הוא טוען שהבחירה לפרסם את החומר הזה "תגמלה את ההאקרים של מנהלת המודיעין הראשית של רוסיה (GRU)".

"האמת העצובה היא שחסימת התעמולה הרוסית הייתה מחייבת את פייסבוק לאסור על כתבותניו יורק טיימס, הוול סטריט ג'ורנלוחדשות בכבלים - שלא לדבר על העיתון הזה", ציין סטמוס.

גם אם התקשורת מעולם לא התמודדה עם תפקידה בבחירות 2016, כפי שהציע סטמוס, אין לה שום קשר להאשמות שהועלו בפייסבוק. עד שהמיילים שנפרצו שוחררו, הם היו ראויים לחדשות ובוודאי משחק הוגן לסיקור.

סטמוס הצהיר שכל הצדדים המעורבים צריכים להתאחד כדי להימנע מהתערבות זרה ב-2016 ב-2020, והיה לו כמה הצעות כיצד זה יכול לקרות. הוא היה רוצה לראות סטנדרט פרסום פוליטי שנקבע על ידי הקונגרס, עם קלט ותמיכה נוספים מחברות כמו פייסבוק, טוויטר וגוגל. הוא גם רוצה בהירות לגבי האחריות של הממשלה ותעשיות טכנולוגיה גדולות ושיתוף הפעולה בין השניים.

באשר לתקשורת, סטמוס היה רוצה לראות את כלי החדשות מפרסמים סטנדרטים ברורים בכל הקשור לדיווח על דליפות נתונים ראויות לחדשות.

לבסוף, סטמוס כתב כי זה תלוי באנשי ארה"ב להסתגל לסביבה תקשורתית "בה כמה עשרות שומרי סף כבר לא שולטים במה שראוי לחדשות". אמנם בהחלט נקודה חוקית, אבל הכמות העצומה של חדשות שמקורן בחשודות המתפרסות על פני מספר הולך וגדל של פלטפורמות בהחלטלהקשות על זה.