קרדיט: Vicky Leta/Mashable
עדכון ה"סטוריז" החדש של פייסבוק כבר כאן, והוא הורס את החלק הכי טוב בכל הרשת החברתית: צנרת ללא שכל את חייהם של החברים שלך מבלי לחשוש להיתפס.
כאשר אתה צופה בסיפור של חבר -- שקיים 24 שעות ומורכב מתמונה אחת או יותר או סרטון וידאו קצר -- אותו חברלָדַעַתאתה זוחל. כך פועלים סטוריז בעצם בכל פלטפורמה שתומכת בהם (סנאפצ'ט, אינסטגרם), אבל בהקשר של פייסבוק זה קצת מבולגן.
ראשית, לעיון, הנה איך זה נראה:
הנה סיפור שפרסמתי היום. קרדיט: פייסבוק
רשימה של אנשים שצפו באחד מהסיפורים שלי. קרדיט: פייסבוק
עד כאן, כל כך טוב. אבל רשימת האנשים שצפו בתוכן שלי היא מי זה מי מביך הכוללת כמה אנשים שכנראה אפילו לא הייתי עושה איתם שיחת חולין במסיבה. וזה בסדר! אני מעריך את הצפיות בתוכן, חברים. רק שלא ראיתי אחד או שניים מכם מאז כיתה ח', ובכן, הנה אתה מסתכל על החתולים שלי.
הנה השפשוף
פייסבוק הוא THE BIG ONE, כוח מדיה חברתית מונוליטי שדוחף את כל מי שאתה מכיר למסד נתונים אינטראקטיבי של תמונות, טקסט ווידאו. אבל זה לא רוצה שתחשוב על זה ככה -- זהרוצהלהיות מקום שבו אתה מדבר עם החברים שלך ונהנה.
מהירות אור ניתנת לריסוק
לפיכך, זה נעשהמה שהוא יכולל-ape Snapchat - יריב קטן בהרבה שמתמחה בהודעות אינטימיות. אבל סיפורים לא הגיוניים בפלטפורמה עם שנים על גבי שנים של מטען חברתי.
האלגוריתמים של פייסבוק חכמים מספיק כדי לשמור על פיד החדשות שלך מלא באנשים ובמותגים שאתה באמת נהנה לתקשר איתם, אבל הסטוריז קצת יותר מבולגן. הם אמורים לתאר אותך ללא סינון, כרגע -- מה שלא באמת עובד אם הקהל שלך כולל את הילד מכיתת האנגלית שלך בחטיבת הביניים, המורה שלך לכלכלה בתיכון, מישהו ששכבת איתו פעם אחת, החבר הכי טוב שלך, מישהו אתהמנסהלהיות חברים עם הבוס שלך.
אפילו שפייסבוק עוסקת ביסודה בחיבור בין אנשים אמיתיים, יש משהו באשליית האנונימיות שבאמת חשוב לפלטפורמה. זה יכול להיות כיף וסוג של ממכר להסתכל בפרופילים מבלי "לאהוב" שום דבר ולהסגיר את עצמך.
הפעולה הפשוטה של דפדוף בניוז פיד שלך ולהתפעל בשקט מאותו אדם מצחיק שתמיד צץ - למרות שלא ניהלתם איתו שיחה אמיתית כבר יותר מעשור - היא כנראה הדרך העיקרית שרובנו משתמשים בו. האפליקציה מלכתחילה.
אז, במהירה שלו למחוק את סנאפט ולהפוך למקום המרכזי לשיתוף חברתי באינטרנט, פייסבוק הדגישה בטעות שהיא במיטבה כשהיא עושה עבודה קצת פחות טובה בלחבר אותך לחברים שלך. מצחיק איך זה עובד.
לא שזה משנה הרבה: נראה כי מעטים האנשים שאני חבר איתם משתמשים בסטוריז מלכתחילה. נכון להיום אחר הצהריים, היו לי שלושה לבחירה -- מתוך מאגר של 943 חברים.
דיימון ברס הוא עורך בכיר ב-Mashable, המפקח על סיקור טכנולוגיה ומדע. בעבר, הוא היה עורך טכנולוגי בכיר ב"האפינגטון פוסט". עבודתו הופיעה ב-Reader's Digest, Esquire.com, ניו יורק דיילי ניוז ובחנויות משובחות אחרות.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.