מחקרים על שטח ירוק ובריאות נפשית מצביעים על כך שיותר טבע יכול לתת לתושבים עירוניים דחיפה רגשית ופסיכולוגית גדולה. קרדיט: vicky leta / mashable
הבריאות הנפשית שלנו מרגישה לעתים קרובות כמו תעלומה. מצב רוח עליז יכול לפנות באופן בלתי מוסבר למחשבות עצובות או מפחידות. למרות שאנו עשויים לנסות לנהל את הרווחה הרגשית שלנו באמצעות דברים כמו טיפול בשיחות,אפליקציות לטיפול עצמי,מֶדִיטָצִיָה, ותרופות, קל להרגיש שסיפוק נשאר ממש מעבר לתפיסה שלנו.
עם זאת, מחקר מדעי מצביע על כך שאנו מתעלמים מגורם קריטי אחד לבריאות נפשית מיטבית: הטבע.
אתה עלול לקטר בספקנות על הרעיון שפארקים וצמחים עושים הבדל אמיתי באושר שלנו, אבל המחקר משכנע. אעֲרֵמָהשל מחקרים בנושא מצביעים באופן עקבי על קשר חזק בין שטח ירוק לבריאות נפשית. באופן כללי, מדענים מאמינים שהתנסויות ב"מרחב ירוק" יכולות להגביר את הבריאות הנפשית על ידי שיפור המערכת החיסונית, עידוד פעילות גופנית ואינטראקציה חברתית, הגבלת זיהום אוויר ורעש המפריע לחשיבה והחזרת נפש תזזיתית למצב של רוגע.
קח אלִלמוֹדפורסם ביום שני בהליכים של האקדמיה הלאומית למדעס. החוקרים השתמשו בנתונים ממרשם בריאות דנמרק עבור יותר מ-940,000 ילדים שנולדו בין 1985 ל-2003, וניתחו את תוצאות בריאות הנפש שלהם במקביל לשטח הירוק המקיף את בתיהם. הם מצאו כי הסיכון היחסי לפתח הפרעה פסיכיאטרית בגיל ההתבגרות או בבגרות היה גבוה יותר באופן משמעותי - מ-15 ל-55 אחוזים - עבור אלו המוקפים בשטח הכי פחות ירוק.
גם כאשר החוקרים שלטו על גיל ההורים והמעמד הסוציו-אקונומי, ההיסטוריה המשפחתית של בריאות הנפש, עיור וגורמים סוציו-אקונומיים עירוניים (חשבו על הכנסה ממוצעת, השכלה ואבטלה במקום בו חי הילד), לשטחים הירוקים המשיכו להיות יתרון מגן על הנפש. בְּרִיאוּת. הקשר החזק ביותר בין חשיפה לשטח ירוק וסיכון מוגבר לפתח הפרעה פסיכיאטרית הופיע עבור אלה שגרו במרכז העיר קופנהגן בעוד שהחלש ביותר הודגם בדנמרק הכפרית.
ישנן שאלות שעליהן המחקר לא יכול לענות, כולל האם אנשים עם סיכון גנטי גבוה יותר למחלות נפש יהיו נוטים יותר לבחור באזורים עירוניים צפופים יותר, או שמא גורמים סוציו-אקונומיים בלתי מדודים כמו שיעורי פשיעה גבוהים יותר ושטח ירוק באיכות נמוכה יותר יכולים לשחק תפקיד בתוצאות בריאות הנפש. אבל המחקר הזה מבקש מאיתנו לשקול מחדש כיצד חשיפה לטבע בסביבה עירונית יכולה לשפר או לפגוע בבריאות הנפשית שלנו - ומה אנחנו מתכננים לעשות בקשר לזה.
קתלין וולף, מדענית חברתית חוקרת בבית הספר למדעי הסביבה והיער באוניברסיטת וושינגטון שלא הייתה מעורבתPNASמחקר, מאמין שמחקר זה ואחרים דומים לו מוכיחים שעלינו להתייחס ברצינות לשטח ירוק בערים כאמצעי לשיפור איכות החיים והרווחה היומיומית של אנשים.
Mashable Top Stories
"האם אנו יכולים, בדרך של הורקה עירונית והתערבויות אחרות, להקל על הכאב והסבל לפני שזה קורה?"
חלקם עשויים לראות בעצים ובגנים כ"דברים נחמדים ומצוצקים" שיש סביבנו, אומר וולף. אבל היא רואה במפגשים עם שטח ירוק וטבע הזדמנויות למנוע או להפחית מחלות נפש.
"האם אנו יכולים, בדרך של ירוק עירוני והתערבויות אחרות, להקל על הכאב והסבל לפני שזה קורה?" אומר זאב.
זהו חזון נועז שאולי נשמע כאילו הוא מטעה את השטח הירוק כתרופת פלא לכל מה שמטריד אותנו, אבל וולף מציאותי יותר מזה. היא יודעת שהירקות לבדה לא תמנע כל מצב של בריאות נפשית, אבל היא גם בטוחה שעיצוב ויצירה של מקומות ציבוריים, מקומות עבודה, בתי ספר ופארקים סביב שטחים ירוקים יכולים לשפר משמעותית את איכות החיים והרווחה הרגשית של אנשים. מחקר מדעי, היא אומרת, מצביע על כך שהתנסות בסביבות טבעיות בסביבה עירונית עוזרת לאנשים להתאושש מהלחץ הקבוע של החיים בעיר.
למרות שהחשיבות של שטח ירוק לבריאות הנפש הופכת מדי פעם לנושא חם, בין היתר הודות למחקרים מדעיים, זה לא יכול להשתוות לפופולריות של דיבור על טיפול עצמי או מדיטציה. הסיבה לכך היא שבילויים אלה יכולים להיות מותאם אישית על ידי כל אדם (ולמותאם) עם אפליקציות, סדנאות ושיעורים.
השגת שטחים ירוקים נוספים, לעומת זאת, יכולה להיות טרחה בירוקרטית או לוגיסטית. אתה צריך ללמוד מי מקבל החלטות לגבי אופן עיצוב הפארקים בעיר שלך או איך להשתמש בתחבורה ציבורית כדי להגיע לשטח ירוק, תרגיל מפרך במיוחד עבור תושבי ערים עם מעט זמן או הכנסה. לפעמים, אומר וולף, מקבלי החלטות ומנהלים מכניסים פארקים, עצים או שטחים ירוקים אחרים בקהילות מבלי לערב את התושבים על מנת ללמוד אילו סוגי מאפיינים יהיו נוחים, פרקטיים ובעלי משמעות תרבותית עבורם.
כלים כמו טיפול ותרופות יכולים להיות יקרים, אך הם גם קריטיים לבריאות הנפש. ובהתחשב בחסמים ליצירה ולגישה לשטח ירוק, אין זה פלא שאנשים רואים בקודם חלק מהאפשרויות היחידות לניהול רווחתם.
לאור העדויות על הקשר בין הטבע לבריאות הציבור, וולף אומר שאנשי המקצוע שמתכננים ערים צריכים ליצורמדיניות ותוכניות ירוקותכך שכולם יוכלו ליהנות מגישה לטבע הסמוך. היא מאמינה שמאפיינים כאלה צריכים להיות חשובים לא פחות בתכנון עירוני כמו תחבורה ודיור.
מחקר נוסף שמדגיש את הקשר בין מרחב ירוק לבריאות נפשית הוא הזדמנות בזמן לזכור שאנשים אינם אחראים בלעדית לטיפוח הרווחה הרגשית והפסיכולוגית שלהם. אלה שמתכננים את הכבישים, הפארקים, בתי הספר ובנייני המשרדים שמקיפים אותנו ממלאים גם תפקיד חשוב, אם כי עקיף, כשומרים על בריאותנו הנפשית. ועלינו להרגיש מוסמכים להילחם על הבריאות הנפשית שלנו על ידי דרישה למה שמגיע לנו: שטחים ירוקים עם פוטנציאל לעזור לכולם לשגשג.
רבקה רואיז היא כתבת בכירה ב- Mashable. היא מרבה לסקר בריאות נפשית, תרבות דיגיטלית וטכנולוגיה. תחומי ההתמחות שלה כוללים מניעת התאבדות, שימוש במסכים ובריאות נפשית, הורות, רווחת נוער ומדיטציה ומיינדפולנס. לפני Mashable, רבקה הייתה כותבת צוות, כתבת ועורכת ב-NBC News Digital, מנהלת פרויקט דוחות מיוחדים ב-The American Prospect וכותבת צוות ב-Forbes. לרבקה יש תואר ראשון ממכללת שרה לורנס ותואר שני בעיתונאות מאוניברסיטת ברקלי. בזמנה הפנוי היא נהנית לשחק כדורגל, לראות טריילרים לסרטים, לנסוע למקומות שבהם היא לא יכולה לקבל שירות סלולרי ולטייל עם הבורדר קולי שלה.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.