ביום רביעי ניסתה סוכנות החלל האירופית, בעזרתה של רוסיה, להנחית חללית ניסיונית על מאדים.

זה לא הלך לפי התוכנית.

בעוד שהנחתת Schiaparelli נראתה בסדר לאורך רוב הירידה שלה, מנהלי המשימה איבדו את האות שלו ברגע מפתח במהלך ניסיון הנחיתה. האות נפסק ממש לפני שהדחפים של החללית ירו כדי להוריד אותו בבטחה לכוכב הלכת האדום.

ראה גם:

אנשים בשטח עדיין לא הצליחו להבין בדיוק מה קרה עםשיאפרלי, אבל הסימנים אינם טובים.

יש סיכוי שהנחתת התרסקה, אבל זה ידרוש ניתוח נוסף של מידע שנשלח לכדור הארץ על ידי ה-Trace Gas Orbiter של ESA - החצי השני של משימת ExoMars - שהגיע למסלולו של מאדים בהצלחה ביום רביעי.

עם זאת, אם שיאפארלי באמת יאבד על מאדים, זה יהיהבחברה טובה. מתוך כתריסר משימות נחתת ורובר רובוטיות ששוגרו למאדים, רק שבע הצליחו, וכל המזל הללו שוגרו על ידי נאס"א (אם לא סופרים כלי שייט סובייטי שנחתה בהצלחה אבל שודרה מהשטח רק במשך 20 שניות ב-1971).

כוכב הלכת האדום הוא עולם לא קל לכיבוש, ושורת הכישלונות של האנושות מוכיחה זאת. האטמוספירה הדקה של מאדים עדיין מספקת התנגדות מסוימת לחלליות המנסות לטוס אל פני השטח, אך לא מספיקה כדי להאט לחלוטין בדיקה. משמעות הדבר היא שמהנדסים נאלצו להמציא שורה של דרכים קשות ביותר לנסות לנחות על מאדים. והם לא תמיד עובדים.

הנה כמה מהכישלונות המרהיבים ביותר במשימת מאדים בכל הזמנים.

הנחתת והמסלול של מאדים 7

בשנות ה-60 החלה ברית המועצות לשלוח משימות טיסה, מסלולי מסלול ונחתות למאדים.

כמעט כל אחד מהם נכשל.

מלבד הנחתת מרס 3 קצרת-הימים ב-1971, כל הנחתות מתקופת ברית המועצות ורוב המשימות המקיפות או הטיסה ששיגרו על ידי המדינה נכשלו בדרך כלשהי לפני שהצליחו להשלים את משימותיהם.

משימת המסלול והנחתת מאדים 7, שהושקה ב-1973, נכשלה בצורה מרהיבה.

מאדים 7 ירד מכדור הארץ בלי הרבה בעיות, והגיע לעולם האדום ב-1974, אבל בגלל בעיה כלשהי, הגשושית נפרדה מהמסלול מוקדם מהצפוי, לפי נאס"א.

"ההפרדה המוקדמת נבעה כנראה משגיאת שבב מחשב שהביאה לפגיעה במערכות במהלך הנסיעה למאדים", אמרה נאס"א בסיכום המשימה.

בגלל התקלה הזו, שתי החלליות נדחקו מהמסלול וכעת הן מקיפות את השמש במקום את כוכב הלכת האדום.

הגשושית האבודה של ביגל 2

הנחתת ביגל 2 שנבנתה בבריטניה עמדה במרכזה של תעלומה קוסמית במשך יותר מעשור לאחר שאבדה על מאדים במהלך ניסיון הנחיתה שלה ב-2003.

הנחתת נפרדה בהצלחה מהמסלול של ה-ESA Mars Express - שעדיין מתפקד היטב במסלול סביב מאדים - אבל במהלך הירידה שלה לכוכב הלכת האדום, בקרי המשימה איבדו קשר עם הנחתת. מנהלי המשימה לא היו בטוחים אםביגל 2נחת ברכות או התרסק לתוך הפלנטה.

על מנת להבין זאת, חוקרים סרקו בתמונות של פני כוכב הלכת, בחיפוש אחר הגשושית הקטנה, אך היא נותרה אבודה במשך כ-11 שנים עד שחללית של נאס"א חשפה את גורלה.

ה-Mars Reconnaissance Orbiter הצליח לצלם תמונות של נקודת הנחיתה של ביגל 2, שנראה היה שהחללית אכן נחתה היטב על מאדים אך לא נפרסה כראוי, מה שמנע ממנה לשדר נתונים לכדור הארץ.

"יום חג המולד שלי בשנת 2003 יחד עם רבים אחרים שעבדו על ביגל 2 נהרס בגלל האכזבה שלא קיבלתי נתונים מפני השטח של מאדים", אמר מארק סימס, שעבד במשימת ביגל 2, בהצהרה לאחר שהנחתת האבודה הייתה נמצא. "התמונות מזכות את העבודה הקשה שהושקעה על ידי אנשים וחברות רבות הן כאן בבריטניה והן ברחבי אירופה והעולם בבניית ביגל 2".

כישלון המאדים של נאס"א: הנחתת הקוטב של מאדים

בעוד נאס"א נחתה והפעילה את חלקה ההוגן של חלליות על פני מאדים בימיו, לסוכנות החלל יש גם כשלים של כוכבי לכת אדומים לשמה.

הMars Polar Lander, ששוגר לחלל ב-1999, אבד לאחר שהגיע לכוכב הלכת האדום, עוד לפני הנחיתה.

חיישן על סיפונה של החללית הפעיל את הכיבוי של מנועי הגשושית כאשר הוא חשב שהחללית נחתה על מאדים.

זה לא היה.

הנחתת הקוטב של מאדים הייתה למעשה כ-40 מטר, או כ-131 רגל, מעל כוכב הלכת האדום באותה עת, במהירות של 13 מטר לשנייה, לפי נאס"א. אם המנועים יכבו באותו זמן, החללית הייתה מאיצה למהירות של כ-22 מטר לשנייה בפגיעה, הרבה יותר מה-2.4 מטר לשנייה הצפויים לנגיעה רכה בכוכב הלכת.

"במהירות הפגיעה הזו, הנחתת לא הייתה יכולה לשרוד", נכתב בדו"ח של נאס"א על ​​כישלון הנחתת.

תוכניות המאדים הכושלות של רוסיה וסין

החללית הרוסית Phobos-Grunt לא נועדה לפני השטח של מאדים - היא כוונה לירח של כוכב הלכת Phobos - אבל היא עדיין לא הגיעה רחוק מאוד לפני שהיא נכשלה.

החללית הייתה צפויה לנסוע לכוכב הלכת האדום לאחר שיגורה ב-2011 ולקטוף דגימה של הירח לפני שתחזיר אותו לכדור הארץ.

משימות מסוג זה הן גביע קדוש עבור מדענים פלנטריים מכיוון שהם יכולים למעשה לנתח דגימה אמיתית מעולם זר מבלי לסכן חיי אדם.

שאפתני, נכון? ובכן, למרות שהמשימה עצמה נשמעת כמו משהו שחולם במדע בדיוני, הבעיות שלה היו באופן מובהק יותר ארציות.

"חלקים זולים, חסרונות עיצוביים והיעדר בדיקות טרום טיסה הבטיחו שהחללית לעולם לא תגשים את מטרותיה", כתב מייסד שותף של החברה הפלנטרית, לואי פרידמן.פוסט בבלוג משנת 2012. "צרותיו התבררו שעות ספורות לאחר שיגורו, כאשר הוא לא הצליח לירות דחפים כדי להוציא אותו ממסלול כדור הארץ ובדרכו למאדים ולירח פובוס".

Phobos-Grunt, עם משימת המסלול הסינית של מאדים Yinghuo-1 ששוגרה יחד איתו, נשארה תקועה במסלול כדור הארץ לאחר השיגור ובסופו של דברנשרף באטמוספירה שלנובשנת 2012.