קרדיט: ג'ון ווילסון/נטפליקס
לעשות את הקפיצה מטלוויזיה לסרט, גם אם יש לך תוכנית פופולרית מאוד מלכתחילה, זה אף פעם לא קל. אנשים רגילים לפרקים, סיפור שמתנגן בפרקים. המעבר למסך הגדול לא תמיד עובד.
אחרי חמש עונות והפסקה של ארבע שנים, מותחן הפשע האפל של ניל קרוסלותרעשה ניסיון בקפיצה המסובכת הזו עם אורך התכונהלותר: השמש הנופלת, סרט בן שעתיים פלוס שמתחיל מהמקום שבו הפסיקה עונה 5.
בהתחשב בכךלותרמדי פעם קישר שני פרקים יחד לסיפור אחד, קיוויתי שגרסת סרט תרגיש כמו הרחבה טבעית מספיק של תוכנית הטלוויזיה. חצי צדקתי.השמש שנפלהתוקע את הנחיתה אבל רק סתם, מציע סיפור משעשע ומופעל היטב שלא יכול שלא להסתבך בעצמו.
על מה עוסק לותר: השמש הנופלת?
אחרי תקופה ארוכה של להשיג את הבחור הרע כמעט בכל מחיר, הבלש ג'ון לותר (אידריס אלבה) סוף סוף מוצא את עצמו שובר כלל אחד יותר מדי. הוא מתחילהשמש שנפלההולך לתא כלא, ומשאיר את סחטן הסייבר הסדיסטי/רוצח הסדרתי דיוויד רובי (אנדי סרקיס מטריד מאוד) חופשי להמשיך לעשות דברים פליליים לא נעימים ברחבי לונדון בזמן שהוא נעול.
החדשות הטובות? לותר לא מתכוון לתת לכמה ברים עלובים ולחצי ממשטרת המטרופוליטן לעמוד בדרכו לתפוס בחור רע, אז הוא פורץ במהירות מהכלא ומרדף. מה שאחריו הוא משחק חתול (וחתול) ועכבר אפל וקדחתני שבו לותר מנסה לאתר את רובי בזמן שהמשטרה על עקביו של הבלש המושפל.
Mashable Top Stories
לותר: The Fallen Sun מרגיש כמו אודישן של ג'יימס בונד.
אם העלילה הזו נשמעת לכם קצת מגוחכת, אז עדיין לא ראיתם כלום. ללותר תמיד הייתה תחושה של רומן גרפי אפל אבלהשמש שנפלהמכניס את זה להילוך יתר, כאשר לותר עומד על גגות באטמן של לונדון בנוסח באטמן בזמן שרובי מוציא לדרך סדרה של פשעים יותר ויותר ממציאים (קרא: בלתי אפשריים) שכנראה יגרמו לג'וקר לקנא.
רוצח, או נבל-על? קרדיט: ג'ון ווילסון/נטפליקס
העלילה יותר מקצת מטופשת ורובי מרגיש קרוב יותר לנבל-על בונד מאשר לרוצחים הסדרתיים שלות'ר עקב אחריו בתוכנית הטלוויזיה. למרבה המזל סרקיס מבריק בתפקיד, מצליח להיראות מרושע ולא נעים גם בזמן שהוא מתזמר את התוכניות היותר מופרכות שלו. אלבה מצוין כתמיד כמו לותר האפרורי, ומוכיח מעל לכל ספק שהוא יצליח לעשות 007 מדהים כשהוא חובט בדרכו בין אסירים, סוהרים, פושעים ושוטרים כאחד, והכל תוך כדי הגרסה של לותר ל-M (מרטין שנק). , בגילומו של דיוויד קראולי) מסתכל בחוסר הסכמה מוכרת. כשהוא לא נלחם במספר אנשים בו-זמנית, אפשר למצוא את לותר מטייל כלאחר יד ברחובות לונדון בלי שום תחפושת, משוטט בשווקים הומים וקופץ לברים כאילו הוא לא נמלט מבוקש שפניו מודבקות על כל החדשות המתגלגלות. .
כמו שאמרתי, הכל קצת מטופש. אבל הסרט כמעט מתענג על זה, והוא יוצא מזה.
כמו משהו מסרט בונד, נכון? קרדיט: ג'ון ווילסון/נטפליקס
לותר: השמש הנופלת היא קצת בלבול ז'אנר.
לְמַרְבֶּה הַצַעַר,השמש שנפלהלא יוצא מהכל. אם הסרט מרגיש כמו הרפתקה בסגנון בונד או באטמן בחלקים, זה מעורבב בצורה מביכה עם שורשי הפשע האפלים יותר שלו.לותרתוכנית הטלוויזיה תמיד התענגה על סוג של אימה קלסטרופוביה ודילמות שהרגישו קרובים יותר לאלה שלSe7en. גם בסרט יש את זה - על גבול אי נוחות בפורנו עינויים במקומות מסוימים - וזה יוצר תערובת מוזרה. הטון מבולבל, כשהתוצאה הסופית מרגישה כאילו לא ממש זה או אחר. אנשים שרוצים את ההרפתקה בסגנון הרומן הגרפי עלולים להירתע מהטבע המבעית של האלימות, בעוד אנשים שרוצים את האימה הזוחלת מהמקור.לותראולי לא יאהב את קטעי הסט האקשן הגדולים.
בדרך זו, וכמו הגיבור שלה,השמש שנפלהמסכן את עצמו בכך שהוא מנסה לעשות יותר מדי בבת אחת. הקטעים הטובים מספיק טובים כדי לגרום לנו לסלוח על החטאים הגרועים ביותר, אבל התוצאה הסופית עדיין רחוקה מהמקורלותר- והדרך ארוכה ממושלם.
סם הייסום הוא סגן העורך בבריטניה עבור Mashable. הוא מכסה בידור ותרבות מקוונת, וכותב ספרות אימה בזמנו הפנוי.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.