בלגבי הבעיה, טילדה סווינטון וג'וליו טורס קוסטארים בהופעת הבכורה של האחרון בבימוי כזוג חברים לא סבירים שחווים צדדים שונים מאוד של דינמיקת הכוח המסוכנת של ניו יורק. כמבקרת אמנות ותיקה ומפחידה - ואישה לבנה עשירה - אליזבת נושאת מידה רבה של מעמד וזכות יחד עם, כדברי סווינטון, "חרב התלונה האדירה". אבל בתור עולה חדש בניו יורק שנאבק להשיג אשרת הגירה, מעצב הצעצועים הסלבדורי אלחנדרו צועד בביישנות דרך מסלול מכשולים של עוני, עלוב ואגו חבול בקלות. למרות ההבדלים ביניהם, יש ביניהם קשר שאין להכחישה.

כאשר Mashable ישב עם סווינטון וטורס על זום,לא רק דיברנו זבלאלא גם חפר בקשר המרכזי בין אליזבת לאלחנדרו. הגברת המובילה והכותב/במאי/שחקן הציעו תובנות לגבי סיפורי הרקע הקושרים אותם, כמו גם כיצד הצייר האקסצנטרי של RZA בובי משתלב בדינמיקה שלהם.

חוליו טורס חולק את סודות חוסר ההתאמות של פרובליסטה.

קומדיה A24 יוצאת דופן מתארת ​​את העיר ניו יורק של מקום המורכב מחלומות גדולים ואכזבות מוחצות. פינות הרחוב עמוסות בזבל ואוצרות, וכל דמות יכולה להיות גם מושיע וגם חיה תרתי משמע. עם זאת, בתוך זה, יש אופטימיות באופן שבו שני לא מתאימים מוצאים זה את זה.

אלחנדרו (טורס) שואף להשיג שיתוף פעולה עם צעצועי הסברו, שוחרר בעבודות הישרדות כדי לשמור על אשרת העבודה שלו. בעודו עובד במעבדת קריוגניקה עלובה, הוא פוגש את אשתו הלוהטת (סווינטון) של אמן קפוא (RZA), שמציעה לו דרך לחסות. בזמן שאליזבת מקשקשת בלי סוף ויש לה דרישות בלתי מוגבלות, היא מסנוורת את אלחנדרו עם הפקודה שהיא משתלטת על כל סיטואציה, מהזמנת סלט ועד להכתבת העיצוב של תצוגת גלריה עבור אהובה הקפוא. ובתמורה היא, בדרכה האינטנסיבית, לוקחת אותו תחת חסותה.

טורס דיבר עם הקשר ביניהם ואמר, "שניהם אאוטסיידרים במובן הזה. אני חושב שזה סרט שעוסק ב'אחר'. ואני חושב שאחנדרו הוא אאוטסיידר, בובי הוא אאוטסיידר אז זה הגיוני שבובי ואליזבת משכו זה את זה. בסרט, אלחנדרו מנסה לפרוץ לתעשיית ייצור הצעצועים. אליזבת נידתה מקהילת האמנות, לכאורה בגלל האגרסיביות שלה ומסירותה החדישה לציורים של בובי, המתמקדים אך ורק בביצים שלא בקעו. ובתורו, בובי הרגיש כל כך מחוץ לזירת האמנות שהוא קפא את עצמו, בתקווה למצוא עתיד שבו עבודתו תהיה מוערכת יותר.

"הם פשוט מנסים נואשות למצוא דרך להיכנס", אמר טורס על השלישייה. "אלחנדרו מנסה לפלס את דרכו בשקט ובאדיבות רבה. אליזבת החליטה לחדור פנימה בבולדוזה. ולשניהם באמת יש הרבה מה ללמוד אחד מהשני. וזה מה שעומד בלב הסרט, הוא פשוט הרעיון הזה של לראות את האחר ופשוט להבין אחד את השני, למרות שהחוויות שלהם כל כך - על הנייר - כל כך, כל כך שונות".

טורס הסביר, "זו הסיבה שהדמות של בובי, הוא בערך בגרעין של הסרט. כי כל העניין שלו נמצא בשולי עולם האמנות, נכון? כאילו, אף פעם לא מכניסים אותו לגמרי. הוא ממש חי בתוך קומונה שבה אפילו לא יראו את הציורים שלו".

תוך פירוט התפקיד שבובי צריך לשחק במצבו, הוסיף טורס, "זה סוג של נסיבתיות, אבל זה גם קצת וולונטרי, כי הוא מסרב לצייר כל דבר שהוא לא ביצים. והוא אאוטסיידר, אבל הוא גאה בזה. הוא רוצה לפלס את דרכו מתוקף היותו אאוטסיידר, מתוקף היותו שונה ואלחנדרו הונעה מכך אליזבת' רואה את עצמה אז, בסרט, כולם בערך כמו טובעים ומתנשפים באוויר ובסרט הזה, הם בערך אוהבים לראות אחד את השני ולזכות באמפתיה.

טילדה סווינטון על רקע ההידרה שלה.

בראיון המשותף, סווינטון הסכימה עם טורס, וציין את אליזבת ואת אלחנדרו ובובי, "הם נמצאים במצב הקשה הזה. יש להם את החלומות האלה! והם באמת ניזונים מהחלומות שלהם. ואני חושב שהסרט מאוד חומל על זה אתה יודע, אנחנו לא מגחכים לרגע אחד על אף אחד מהאנשים האלה על כך שיש להם את החלומות האלה."

היא המשיכה לפרט כיצד השלישייה מתמודדת עם היותה אאוטסיידר בדרכים שונות. "בובי הוא קורבן. הוא פשוט החליט להיות קורבן", הסביר סווינטון. "ואליזבת מניפה את חרב התלונה האדירה. היא פשוט מתלוננת על הכל, עלהַכֹּל. היא בדיוק בסביבה הזו. והדבר הקסום הוא שזה נראה כאילו זה לא עובד בשבילה לאורך זמן".

תוך כדי דיון על המערכה האחרונה של הסרט, שבה אלחנדרו לומד לקבל רמז מגישתה של אליזבת להשיג את מה שהוא באמת רוצה, המשיך סווינטון, "ואז - לא לקלקל שום דבר - אנחנו לומדים את הערך של זה [להתלונן]. ו אני מוצא את זה עדיין מאוד מאוד מרגש שזאת לא עמדה שהיא הקלה בה".

כשהיא מרחיבה את האופן שבו אליזבת הופכת למנטור של אלחנדרו, המשיכה סווינטון, "היא מלמדת קצת - גם באופן פעיל אבל גם על ידי אוסמוזה - את אלחנדרו, לאמץ את זה ולעבוד את זה, אבל לטובתו. ומשלושתם, הוא מנצח כי יש לו את החלומות שלו, אבל עמדתו היא לא להיות קורבן, לא להניף את חרב התלונה האדירה, אלאלִצְפּוֹת.ולהמשיך לחלום איכשהו, אבל לקבל עמדה קצת חיצונית כזו. ואז יש קצת מיקס אנד מאץ'".

סווינטון וטורס חושפים את מקורותיה הבלתי נאמרים של אליזבת.

מעבר להיותם זוג אאוטסיידרים עם חלומות אמנותיים גדולים, לאליזבת ולאלחנדרו יש דמיון בסיפורי הרקע שלהם שלא נחקר במפורש בלגבי הבעיה. בדיון על התלבושות של הסרט, טורס שיתפה לא רק כיצד המלתחה של אליזבת מרמזת על האופי דמוי הדרקון שלה, אלא גם על מי שהיא הייתה לפני שפגשה את בובי.

"[הבגדים שלה] גם מאפשרים לך לדמיין אותה צעירה יותר", אמר טורס, "[ביצירת הדמות,] טילדה ואני דיברנו כמו, 'אוי, היא מרגישה שהיא הייתה גרופי של להקה כלשהי בשלב מסוים'. אז זה הרבה מכנסי עור שחורים צמודים שהיא לובשת זה באמת נותן לה סיפור רקע כזה, כי אתה מתאר לעצמך מתי היא קיבלה את המכנסיים האלה?"

עבור סווינטון, שבחרה את המבטא האנגלי המדויק של אליזבת בגלל שזה הצחיק את טורס, הבגדים עזרו לעצב קשת לדמותה מחוץ לסרט. "כל העור וסוג של תנוחת רוקנ'רול קלה", ציינה סווינטון לפני שהסבירה, "אם אתה רוצה הצדקה או רעיון כלשהו לסיפור רקע, הרעיון שלי היה שהיא הייתה ילדה בפסטיבל המוזיקה של גלסטונברי. והיא הייתה קבוצה של להקה אמריקאית כלשהי, והיא די נפלה עם איזה כוכב רוק, ו[הלכה אחריו] חזרה לאמריקה, ואז סוג של נפרדה ממנו, ואז די נסחפה לאמנות. עולם."

משם, סווינטון שאבה השפעה מסצנת האמנות הניו יורקית, ומשכה מהמרכז העירוני שצרכנית האופנה קתרין ג'ורג' אצרה עבור אליזבת, אבל גם את "הכפור, סוג של אלמנט לוכד חלומות פצ'ולי קל" שהיא מצאה "לא רחוק אפילו מה סצנת האמנות של ניו יורק, למעשה לוכד החלומות וסצנת האמנות היוקרתית - הם לא מחולקים בהרבה." סווינטון ידע, לאחר שלקח חלק מפורסםמיצב אמנות מיצג ב-MOMAבו היא ישנה לראווה בקופסת זכוכית.

ובכל זאת סווינטון התחברה לאליזבת ברמה אחרת, בהערכתה לאמנותו של בובי. כשנשאלה אם יש קצת עיצוב התלבושות או ההפקה שהיא לקחה מהסט, סווינטון אמרה שלא. אבל היא הוסיפה, "רמזתי בעדינות מדי שראיתי את [הציור]ביצה כחולה על סאטן צהוב. אולי יום אחד [אני אקבל את זה.] יש מעין פער על אחד הקירות שלי שהוא יתאים מאוד".

לגבי הבעיהעכשיו בבתי הקולנוע ברחבי הארץ.