חברתי לעבודה, טרייסי, החזיקה את האייפון שלה כמו תינוקת עם כנף כפופה.

בהיתי במסך האפל. המכשיר עדיין היה דולק, אבל נתקע איפשהו בין טכנולוגיה חיה לאייפון מת. טרייסי אמרה שהמכשיר השמיע צליל קופץ והתחמם מאוד בפינה אחת בזמן שהיא עשתה שיחת טלפון. ואז המסך שלה נסדק ושרף את אוזנה. היא רצתה לדעת מה לעשות. היא הסבירה שהתקרית אירעה זמן קצר לאחר שהייתה חברת צד שלישי לתיקון מסך אייפוןiCrackedלהחליף אותה מרוסקתאייפון 6מָסָך. iCracked הייתה מוכנה לתת לטכנאי המקורי לתקן את הטלפון שלה שוב. הזהרתי אותה מפני זה. ברור שהטלפון היה מסוכן - ולאפשר להם לגעת בו שוב כנראה לא יעזור. למעשה, חשבתי שזה עלול להזיק.

נזכרתי בפרק הזה כשקראתי עליונברסקה, המדינה האחרונה ששקלה חקיקה חדשה בנושא הזכות לתיקון. אם החקיקה תעבור, היא תחייב את אפל, סמסונג ויצרניות אלקטרוניקה אחרות לספק חלקים ומדריכי תיקון מפורטיםכֹּל אֶחָד, כולל חנויות תיקונים, וצרכנים ממוצעים. ויש כמה מאמצי חקיקה כמוהו ברחבי הארץ.

זכות לתיקון? איזה דבר מגוחך להגיד. לאף אחד אין זכות לתקן שום דבר. אולי יש לך אתמְיוּמָנוּתלתקן משהו (משהו שאולי היה חסר לטכנולוגיה של iCracked). ואתה יכול למסור לאנשים את כל הסכמות, ההוראות והחלקים שאתה רוצה והם עדיין לא יוכלו להחליף סוללה או מסך של אייפון.

עוד דרך להגיד את זה

"אנחנו לא מובילים עם השפה הזו," אמרשל איגוד התיקוניםהמנכ"ל גיי גורדון-בירן.

הארגון שלה תומך בחקיקה של זכות לתיקון ברחבי הארץ. גורדון-בירן, שיש בה קצת רצף עשה זאת בעצמך, הסכימה שתיקון משהו אינו זכות כמו חופש הביטוי. למעשה, חלק מהחקיקה שהארגון שלה נותן חסות נקראת "תיקון הוגן". שפת "הזכות לתיקון" התחילה למעשה בתעשיית הרכב. "ברור שזה יהיה טיפשי עבורנו לא לנצל [את זה.]", היא אמרה לי.

למרות שלשון החקיקה הנדחפת בנברסקה כוללת את המילה "צרכנים" וקריאה רחבה, גורדון-בירן מתעקשת שמטרת החקיקה היא לא "אתה צריך לתקן את הדברים שלך."

זה אולי כך, אבל אני מדאיג את קהילת העשה זאת בעצמך, קהילת היוצר, ובמיוחד חנות התיקונים של אפלiFixit- שעומד בתקיפות מאחורי Right-to-Repair, וקורא למבקרים באתר שלהם לתמוך בו - להרגיש אחרת.

החברה, שמוכרת קו מצוין של כלי תיקון וערכות, מבצעת פירוק יומיומי של מוצרי אלקטרוניקה פופולריים, ומדרגת אותם לפי יכולת תיקון. זה נתן אתאייפון 6 עם ציון 7 מתוך 10, מה שגורם לזה להישמע די בר תיקון. כמובן, הפירוק כולל 22 שלבים באמצעות ארבעה כלים מיוחדים שאתה יכול לקנות, באופן טבעי, מ-iFixit. מדריך החלפת המסך שלו עבור תכונות הטלפון26 שלבים, חלק של 80$ ושבעה כלים.

גורדון-בירן אומרת שחברות כמו iFixit צריכות לזכות בשירותי תיקון אייפון קטנים של צד שלישי שקיימים. ללא המידע שהם מספקים על אופן יצירת המוצרים הללו והרכיבים שבתוכם, כמו גם הכלים ולפעמים חלקי חילוף שהם מציעים? כנראה שלא יהיה אפילו iCracked.

סוף התיקון

כשהם עובדים, אתרים ושירותים כמו iFixit ו-iCracked ממלאים פער מכריע בין סיום אחריות האייפון שלך לבין קניית אייפון חדש. אבל הניסיון של טרייסי גורם לי לתהות אם כל תעשיית תיקון מוצרי האלקטרוניקה היא פארסה. אפל וסמסונג לא בונות את המוצרים האלה לתיקון. הם התחילו עם סוללות שאי אפשר להוציא, והמשיכו עם ברגים חבויים. אפילו זבובים עמידים במים מול עבודת תיקון. ״ברגע שאתה פותח את הטלפון הזה, אתה כנראה יכול לנשק כל איטום אמיתי שאולי היה לך לשלום.

זה, עבור גורדון-בירן, חיובי. "רוב התיקונים הם למעשה פשוטים יותר ממה שאנשים מצפים," היא אמרה לי, והוסיפה כי תיקונים רבים אינם "תיקונים" כלל - הם רק החלפת חלקים. אם לוח מת, חנות התיקונים מחליקה אותו החוצה ומחליקה לוח חדש פנימה.

היא צודקת, אבל הצרכן הטיפוסי שמנסה לתקן את האייפון שלו לא יגיע כל כך רחוק. הם היו מתקשים לפתוח את המכשיר, וכנראה לא ידעו איך לנתק את הפאנל הקדמי הכולל גם את מסך ה-LCD וגם את מסך הזכוכית. לְכַסוֹת.

"אני מסכים, יש שינוי בייצור שנוטה להשתמש ביותר דבקים וחלקים משולבים יותר," אמר גורדון-בירן.

זה לא שאני לא מאמין במוצרים בנויים יותר ובאפשרות לתיקון. אנחנו צריכים הידוק מול מחזורי התיישנות מתוכננים - מכשירי טלוויזיה שנמשכו פעם 25 שנה נכשלים כעת לאחר חמש. אני גם מתעסק. פירקתי הכל, החל ממכשירי וידאו ועד לטלפונים של BlackBerry Curve ולחצני הגלילה הקלאסיים שלהם. כשאני רואה חלקים נעים, אני חושב:יכולת תיקון. לטלפונים של היום אין כמעט חלקים נעים. לפחות לאייפון 6 היה כפתור בית נייד. לאייפון 7 ו-7 פלוס אין אפילו את זה.

אפל מעדיפה פשוט לא.

אפל, שלא הסכימה להגיב לסיפור הזה, לא הסתירה את סלידתה מתנועת הזכות לתיקון, ופועלת נגדה במספר מדינות. זה גם ביקש להרחיק אנשים מחברות תיקונים של צד שלישי ופוטנציאליות ללא רישיוןעל ידי הורדת העלות, לפחות בארה"ב, של חלק משירותי התיקונים שלה(אפל לא מכסה את רוב המסכים הסדוקים אלא אם כן הסדק נגרם מפגם בייצור). החברה גם מבינה עד כמה קשה לתקן ולפרק את המוצרים שלה. בשנת 2015,אפל הציגה את LIAM, רובוט לפירוק אייפון בעיצוב מותאם אישית. זה עדיין אב טיפוס, ומפרק בבטחה רק אייפון 6, אבל הוא גם מפריד וממיין חומרים ניתנים למחזור ומסוכנים. הניחוש שלי הוא שבשלב מסוים בעתיד הלא רחוק, מכשירי האייפון יהיו כל כך דקים, חזקים ומורכבים עד שרק רובוט יוכל לתקן אותם.

המתנגדים טוענים כי אפל נלחמת בחקיקה בנושא הזכות לתיקוןכי הוא רוצה להגן על סודות מסחריים. אבל אילו, בדיוק? פירוק iFixit חושף כמעט כל רכיב בתוך המכשירים הללו. ברור שיש כמה דברים ש-iFixit לא יכולה להבין באמצעות תצפית. אני בסדר עם זה. אפל שרוצה להגן על כמה פרטים של טכנולוגיית האייפון שלה אינה שונה מקנטאקי פרייד צ'יקן שמנסה להגן על המתכון הסודי שלה.

אסונות עשה זאת בעצמך

אני חושב שזה חשש הוגן שחוקי הזכות לתיקון עלולים להוביל לפיצוץ של חנויות חלפים לאייפון וסמסונג דמויי Radio Shack. צרכנים יסתובבו עם מסכי אייפון וסמסונג גלקסי שבורים, ויצאו החוצה עם כל החלקים והכלים שהם צריכים כדי לתקן אותם. והם ייכשלו, באופן חרוץ.

בנוסף, מה אם צרכן נפצע במהלך ניסיון תיקון כושל? הם פורסים אצבע על הזכוכית הסדוקה, או מחזירים אותה בצורה לא נכונה, כך שהסוללה נכשלת (ואולי אפילו מתפוצצת). ברור שזו אשמתו של הצרכן, אבל הם יכולים גם לנסות לתבוע את אפל או סמסונג.

גורדון-בירן צחקה מהדאגה שלי. "אני לא יכול לדמיין מישהו שנכנס לנסות ולתבוע את אפל על חתך באצבע, כשכבר ברור שלטלפון יש זכוכית והזכוכית הזו שבירה".

תנועת הזכות לתיקון תהיה הרבה יותר הגיונית בעיני אם היא תתמקד אך ורק בטכנולוגיה תעשייתית. ציוד חקלאי וייצור מתמלא, יותר ויותר, ברכיבי מצב מוצק שקשה לתקן. כשיש מיליוני דולרים (ואפשרי: תשתית) על הקו, הגיוני להבטיח שעסקים, חוות, אפילו ממשלות יוכלו לתקן את הציוד הזה, בניגוד פשוט להחליפו.

איגוד התיקונים שקל, למעשה, להמשיך במשהו פחות כולל. גורדון-בירן הצביע על וויומינג וקנזס, שתי מדינות השוקלות חקיקה מותאמת לציוד חקלאי וחווה. על שלהעמוד ביל וויומינגעם זאת, איגוד התיקונים אומר שהוא רוצה לראות את הצעת החוק מותאמת כך שתכלול את כל הציוד הדיגיטלי.

חדש מכדי להיכשל

אם Right-to-Repair יצליח, גורדון-בירן רואה הרבה יותר אנשים עוברים הכשרה ויוצאים לעסקים בעצמם כטכנאים. זה יכול להיות עסק משגשג. זה יכול גם לעמוד בפני אתגר אחד גדול מאוד: מחזורי שדרוג מוצרים מודרניים. תוכניות יצרניות וספקיות חדשות של סמארטפונים מעודדות את הצרכנים לשדרג את הטלפונים שלהם מדי שנה (ולשלם תשלום חודשי, כדי שלא ישימו לב ל-700 הדולרים שהם מוציאים עבור האייפון החדש הזה). בהשארת מניעי רווח ברורים, היא מציגה אפשרות חדשה לקיום הבעלים של טלפונים חכמים שלנו: יותר ויותר אנשים יישאו טלפונים כמו חדשים, והזדמנויות התיקון עלולות להתמעט.

עם זאת, המציאות הזו כנראה רחוקה עוד שנים, ו-Right-to-Repair נאבקת לפלס את דרכה דרך קומץ בתי מחוקקים במדינה, מה שמותיר אותנו עם הסטטוס קוו המעט מסובך וחברות כמו iCracked מרגישות, אפילו על פי הודאתם. את דרכם בתהליך התיקון.

"תעשיית התיקונים הייתה המערב הפרוע ובמידה מסוימת היא עדיין כזו". אמר מנכ"ל ומייסד iCracked AJ Forsythe.

מובן שהוא נבהל מהניסיון של טרייסי, וציין שזה לא הנורמה. iCracked אכן נראה אובססיבי לגבי איכות התיקון. הוא אפילו מצלם וידאו של החלקים שלו על פס הייצור ומשתמש בברקודים כדי לצרף את הצילומים למוצר הסופי שבו משתמש ה-iTechs שלו בתיקונים.

עם זאת, iCracked, כמו רוב חברות התיקונים של צד שלישי, עדיין טסה עם עיוור חלקי. מכיוון שאפל לא מספקת מדריכי תיקון וחלקים מאושרים לחברות כמו שלו, פורסיית ביצעה למעלה משני תריסר ביקורים בסין כדי למצוא את החברות המספקות חלקי אייפון. האם הם בדיוק אותם חלקים שאפל משתמשת בהם? "רוב הזמן, הם זהים," אמר פורסיית. אבל אפל ידועה בכך שהיא מאלצת את שותפי האספקה ​​לשנות רכיבים, לפעמים בעדינות, רק בשבילם. האם Forsythe יכול להיות בטוח שפאנל ה-LCD שלו תואם את זה של אפל?

"עד כמה שאנחנו יודעים מצוות שרשרת האספקה ​​שם, הם דומים מאוד, או זהים", הוא אמר לי.

Forsythe, באופן טבעי, תומך ב- Right-to-Repair. שאלתי אותו אם הוא מרגיש בנוח עם עוד יותר צרכנים שמנסים לתקן את הטלפונים שלהם. הוא הודה שלא כולם שימושיים ובעלי ידע טכנולוגי כמוהו. "האם אני ארגיש בנוח שאבי או אמא שלי יתקנו טלפון?"

"אני מניח שהתשובה תהיה עד כמה הם יכולים לעקוב אחר ההוראות."

ועכשיו, דעה שונה:אפל לא רוצה שתתקן את האייפון שלך כי הם תאבי כסף ורעים.