עיבוד מפורסםסטיבן קינגרומן, במיוחד כזה שכבר הוליד מיני סדרת פולחן בבימויו של לא אחר מאשר טוב הופר עצמו, חייב להיות מאבק די גדול בעלייה.
יש מעט אנשים שכנראה מבינים זאת טוב יותר מהתסריטאי גארי דאוברמן, שעיבד את שניהםזֶהוIT: פרק 2עבור קהלים מודרניים. דאוברמן הוכיח את עצמו פעמיים בהקשר הזה, ועכשיו עםלוט של סאלם(שהוא גם מביים), הוא חולף שלושער מצמרר באופן סנסציוני.
ההצגה הארוכה של דאוברמן על רומן הערפדים הקלאסי של קינג היא חגיגת הפחדה משעשעת מאוד שעושה כבוד לעיבוד המקורי תוך שהיא עושה את שלה.
על מה סאלם לוט?
קרדיט: באדיבות New Line Cinema / מקס
מושך אותנו היישר חזרה לאמצע שנות ה-70 עם הסאונד המתאים מבחינה נושאית של "Sundown" של גורדון לייטפוט.לוט של סאלםמתחיל עם סופר האימה בן מירס (לואיס פולמן) חוזר לעיר הולדתו לוט ירושלים כדי למצוא קצת השראה לרומן הבא שלו.
הוא לא יודע שהוא עומד להגיש לו בצלחת. בעיירה יש שני תושבים חדשים המספקים שפע של מסתורין ואקשן: הערפד העתיק בארלו (אלכסנדר וורד) והמטפל האנושי שלו ריצ'רד סטרקר (פילו אסבק), אשר מתכננים להפוך את העיר למסעדה האישית שלהם ולצבא המתים.
יש גם רומנטיקה מתחילה בין בן לבין הקמעונאית המקומית סוזי נורטון (מקנזי לי), אבל היא נעשית במהירות בצל על ידי היעלמות כדורי שלג ומאבק הישרדות.
Mashable Top Stories
Salem's Lot לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות.
קרדיט: באדיבות New Line Cinema / מקס
איך בכלל מתחילים לעשות סרט ערפדים בימינו? הז'אנר כל כך עמוס בסיפורים וסטריאוטיפים שקשה שלא ליפול למלכודת הניבוי.
לוט של סאלםמנווט בחבל הדק הזה על ידי הישענות אל האגדות, תוך ערבוב חכם של הפחדות אמיתיות עם רגעי לשון בלחי. יש סצנה בחדר מתים, למשל, שבה דמויות מפתח נאלצות להתחרות נגד הזמן כדי לעצב צלב מאולתר - גישושים עם הדבקת שתי פיסות עץ יחד תוך כדי מאמץ לזכור את המילים הדתיות הנכונות לומר - וכל העניין הוא עצמי- מודעים מספיק כדי להיות מהנים מבלי לגרוע מהמתח.
למרות כמה רגעים קלים יותר,לוט של סאלםאינו קומדיה; יש הרבה אימה שאפשר למצוא בסרט. פחדי הקפיצה קיימים, וכך גם הילדים המצמררים שהתפרסמו ברומן ובעיבוד הסדרה. והכי חשוב, בארלו עצמו מבשר רעות ולא נעים כמו שערפד ראשי צריך להיות.
ללוט של סאלם יש סטריאוטיפים, אבל גם הפתעות.
קרדיט: באדיבות New Line Cinema / מקס
יש כמה דברים מתסכליםלוט של סאלם. למרות המודעות העצמית של התסריט, למשל, נראה שהדמויות הראשיות לא מצליחות להפסיק ליפול לאותן מלכודות שגיבורי אימה נופלים אליהן כבר עשרות שנים.
"לא כדאי שנשאר כולנו ביחד?" אומר צייד הערפדים בן ה-11 (ובנוחות הדמות הטובה ביותר) מארק פטרי (ג'ורדן פרסטון קרטר). התגובה שהוא מקבל - "אין זמן. חצי שעה עד השקיעה!" - הוא שטותי מספיק כדי להיות כמעט זועם.
לסרט יש כמה בעיות קלות גם בקצב. הרומן של קינג כולל צוות גדול של דמויות, מה שהופך אותו למתאים יותר למיני-סדרה. בעוד שהתסריט של דאוברמן עושה עבודה מצוינת בשמירה על הקצב והמתח, הוא יכול היה להשקיע יותר זמן בבניית מערכות היחסים בין דמויות, במיוחד בן וסוזי.
החדשות הטובות? אף אחת מהנושאים האלה לא מספיקה כדי לקלקל את הסרט בכללותו, שמשלב תסריט מהנה ובימוי יצירתי של דאוברמן עם הופעות חזקות על פני הלוח.לוט של סאלםעושה כבוד לחומר המקור ולמיני-סדרה (שלום, רצף חלונות מסויט), אבל זה כשהסרט מסתעף ועושה את שלו הוא באמת מצטיין. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא הגמר, אשר - מבלי להיכנס לטריטוריית ספויילרים - הוא רצף כאוטי מרגש שעושה שימוש יצירתי באור השמש ובתפאורה קלאסית של שנות ה-70 כדי להעניק לסרט תחושה רעננה ועקובת מדם.
