החיים שלמשפיעניםיכול להיות טרמפ. עבור חלק,תוכן של משפיעניםיכול להיות אינפורמטיבי ושאיפה, אבל עבור אחרים, זה יכול להיות צורם, מעורר קנאה, ולעורר שאלות לגבי מקור העושר של היוצרים. הזעם כלפי כמה משפיענים כל כך חזק שיש אתר שלם המכונה Tattle Life, שמאוכלס באלפי משתמשים אנונימיים ומוקדש להבעת זלזול כלפי משפיענים ספציפיים.

אִישִׁיוּת מְפוּרְסֶמֶתרכילות נתפסת כמשהו של אשובביםתופעה, לפחות מהסוג המגעיל ביותר, כאשר זמרים, שחקנים ואנשים אחרים בציבור פשוט קיבלו שמחיר התהילה הוא שיקרעו את חייהם. מערכת היחסים שלנו עם מפורסמים, או לפחות הרעיון שלהם, השתנתה מאוד בחמש עשרה השנים האחרונות, בעיקר בגלל הופעתו של המשפיען, סוג חדש לגמרי של איש ציבור. רוב האנשים יודעים שמשפיענים מתמודדים עםטרלינג, אבל בוודאי האכזריות הציבורית הנפוצה והמקובלת שסלבריטאים אוהביםבריטני ספירסמנוסה הוא נחלת העבר, נכון?

ובכן, לא בהכרח. Tattle Life הוא מרחב באינטרנט המוקדש לסוג זה שלקַנקַנתוּם. והוא מאוכלס מאוד, עם שרשורים על אלפי משפיענים שמתעדכנים על ידי אלפי משתמשים לפחות מדי יום, בדרך כלל לעתים קרובות יותר. בדרך כלל ניתן למצוא משתמשים ב-Tattle Life משערים על חייהם של משפיענים, שופטים את ההחלטות שלהם ומשמיעים הערות (לעיתים קרובות מאוד שנאה) לגבי האופי שלהם והדרך שבה הם מפרסמים באינטרנט. אם אתה מוצא את עצמך באחד מהאתרים האלה, סביר להניח שתתפלא שהשרשורים פורסמו ב-2024, ולא ב-2004 - אפילו ממשקי האתרים דומים לפלטפורמות של פעם כמומייספייסאוֹMSN.

אבל Tattle Life היא בקושי נישה - ה-Guardianדיווחבשנת 2021, האתר זכה ל-43.2 מיליון ביקורים עצומים במשך שישה חודשים, בעיקר ממשתמשים בבריטניה. ואם אתה מחפש הוכחה לכך שהטרולינג עדיין חי וקיים, אתה לא צריך לחפש הרבה יותר מ-Tattle Life. "היא כל כך ענקית שהכינויים שלה הם fe/fi/fo/fum", נכתב בכותרת שלחוט פטפובי אחד. "עיניים משוגעות, הריון משקר?" היא כותרתו של שרשור אחר, ודוגמה מצוינת לסוג הספקולציות והפצת השמועות המתרחשות באתר.

עבור משתמש אינטרנט ממוצע, קשה להבין מה מניע אנשים לפרסם תוכן שנאה באינטרנט.ד"ר קרולינה אר, חוקר מדיה חברתית במרכז לאזרחים דיגיטליים של אוניברסיטת נורת'ומבריה, מסביר שיש מספר סיבות מדוע אנשים מפרסמים שנאה לגבי משפיענים. ראשית, אנשים רבים מבינים לא נכון מה משפיענים באמת עושים. "יש כמה תפיסות שגויות לגבי המציאות של עבודת יוצר: נתח די גדול מהאוכלוסייה - אם אתה מסתכל על תגובות, ידיעות מסוימות, או אפילו אתרי רכילות - רואה במשפיענים כלא אינטליגנטים, כמורמאיםמלקות במוצרים מזויפים, וכאנשים שמנהלים חיים קלים מאוד", היא מסבירה. לאנשים שעובדים שעות ארוכות בעבודות קשות, קל לראות איך הם יכולים להתמרמר על משפיענים שמציגים את עצמם כבעלי חיים אידיליים. "עוד הסיבה לשנאת משפיענים היא איזה שדנפרויד ישן וטוב: הקהל אוהב לראות סלבריטאים גדולים וקטנים נכשלים ומבקרים כל צעד שלהם, אולי עבור סוג של הקלה הנובעת מהעובדה כסף זה לא הכל", מוסיף אר.

סמנתה* בת ה-30 (השם שונה כדי להגן על האנונימיות) פרסמה פוסטים ב-Tattle Life כבר אחד עשר חודשים והיא קראה את האתר כמעט שנה לפני שהתקבלה כחברה. "ככל שאתרי מדיה חברתית הציגו כלים מחמירים ומעודנים יותר להגבלת הערות, המרחב לדיון וביקורת חופשיים במרחב הסמוך ישירות לתוכן מקורי הפך להיות הרבה יותר מוגבל", אמרה סמנתהניתן למעוך, מסבירה מדוע הצטרפה ל- Tattle Life, והוסיפה כי היא מאמינה שקשה לקרוא למשפיענים בדברים כמו "ניצול ילדם" או "פיתיון ED" - כלומר כאשר מישהו מקדם או זוהר הרגלי אכילה לא בריאים שעלולים לעורר אנשים עם אכילה הפרעות - ברשתות החברתיות. סמנתה מסבירה כי היא הייתה להוטה בתחילה להצטרף לאתר כדי לפרסם על משפיען אחד במיוחד, אך הגיבה על כ-20 שרשורי משפיענים בסך הכל מאז שהצטרפה לאתר. "תמיד תסכל אותי לגלות שהדיון הפתוח מוגבל, אז אני מעריך אתרים שמציעים מקום לצ'אט".

כולם אשמים במה שמרגיש כמו רכילות לא מזיקה מעת לעת, וב-Tattle Life, ההתנהגות הזו מסלימה בקנה מידה גדול בהרבה. ההבדל הוא שמשפיעים יכולים לגשת בקלות לשרשורים שמתפרסמים עליהם ולראות כל כך הרבה שנאה שנכתבת על עצמך יכולה להשפיע על בריאותם הנפשית.ניומי סמארטהיא משפיעה כבר למעלה מעשר שנים ועם למעלה מ-1.3 מיליון עוקבים באינסטגרם ו-1.49 מיליון מנויים ביוטיוב, היא לא זרה לשנאה באינטרנט. אבל לגילוי אתרים כמו Tattle Life הייתה השפעה גדולה עליה. "בכל פעם שאני נכנסת לאתרים האלה, אני מרגישה משותקת", היא אומרת ל-Mashable. "זה כאילו אני נכנס למצב הקפאה. אני בהלם מוחלט שלא רק שאנשים שמתעניינים בחיים שלי כותבים את השרשורים האלה על החיים שלי, המשפחה שלי, החברים והמערכות יחסים שלי, אלא גם העובדה שהם מרוויחים כל כך הרבה מזה".

"זה פגע קשה בלשון המעטה", ממשיך סמארט. "זה באמת הוסיף מימד אחר ודינמיקה למה שעשיתי כי הרגשתי שאני צריך להיות זהיר בצורה שלא תיאמן בכל מה שאני מראה, עושה ואומר". רוב השרשורים באתרים כמו Tattle Life מכוונים לנשים, וזה הגיוני מכיוון שרוב המשפיעים הן נשים (דו"ח משנת 2023מאת Collabstr דווח כי 79 אחוז מהמשפיעים הן נשים). אבל זה כן אומר שלעתים קרובות נשים ממוקדות באתר בצורה מגדרית במיוחד, עם הרבה שרשורים המוקדשים להחלטות שלהן סביבמערכות יחסים,אִמָהוּת, ועֲבוֹדָה. "חשוב לשים לב לתסריטים שעולים וחוזרים על עצמם על פני תרחישים שונים", אומר אר. "טרופים כמו כישלון באימהות, להיות 'קל' או בלגן או להיות הונאה משכפלים סטריאוטיפים שהופכים את חיינו כנשים להרבה יותר גרועים".

העיתונאית סאלי יוז ביקשה לסגור את טאטל לייף לפני כמה שנים, והיאלַעֲתוֹרקיבלו מעל 69,000 חתימות. אבל האתר עדיין פועל, עם רשימת המתנה עבור אנשים שרוצים להיות חברים.

"הרגשתי כל כך חזק במשך הזמן הארוך ביותר שאסור לאפשר וצריך להוריד את זה", אומרת סמארט ומוסיפה כי קראה המון שרשורים על עצמה ועל חבריה בפלטפורמה שהפיצו מידע שהוא לגמרי לא נכון. "רציתי לדבר על זה בצורה כזו או אחרת כדי לעצור את זה, לא רק עבור עצמי אלא עבור הקולקטיב כי אני יודע שכל כך הרבה אנשים, במיוחד נשים, מושפעים מהפלטפורמה הזו. זו בריונות מקוונת. "

נראה שהאופן שבו משתמשי Tattle Life מפרסמים באתר מרמזים שהם מאמינים שמשפיענים לא יגלו את השרשורים. אבל בטח יש דאגה כלשהי לבריאות הנפשית של משפיענים אם הם קוראים או מפרסמים בשרשור מלא שנאה מסוים? "אני לא דואגת מעצם קיומו של חוט טאטל", אומרת סמנתה. "אבל לפעמים, בשרשורים מסוימים, אני כן מרגיש שיש אלמנט של חשיבה קבוצתית, ושביקורת יכולה להתגלגל למשהו יותר כמו שנאה."

בהשוואה לאתרי מדיה חברתית אחרים, Tattle Life לא מאופיין במידה רבה ומפנה מקום לסוג של הערות פטפוביות, מיזוגיניות וגזעניות שיסומנו כמעוררות שנאה או פוגעניות בפלטפורמות כמו אינסטגרם. "אני מרגישה שאחת הבעיות העיקריות עם Tattle היא המתינות החלשה", אומרת סמנתה. "מעולם לא הרגשתי שאפשר לסמוך על המודים כדי להסיר תוכן שנאה ביותר, ואנשים רבים ציינו [...] שאם אתה כן מדווח, אתה פשוט מקבל עונש בעצמך. כל מה שאני מרגיש מסוגל לעשות הוא להתנתק בשרשור אם אני מרגיש שהוא שונא מדי, בהחלט עשיתי את זה כמה פעמים."

יאיר כהן הוא עורך דין בינלאומי לדיני אינטרנט ומדיה חברתית במשרד עורכי הדין בלונדוןכהן דייויסוהוא מסביר שיש חוקים בבריטניה לטיפול בתוכן שנאה ופוגעני שפורסמו באינטרנט. "חוק התקשורת 2003 הוא חוק כזה האוסר לשלוח או לפרסם הודעות פוגעניות, מגונות, מגונות או מאיימות ברשת תקשורת אלקטרונית ציבורית", הוא מסביר ומוסיף כי ישנם מספר חוקים נוספים שנועדו להגן על אנשים מפני הטרדה. באינטרנט. למשרד עורכי הדין של כהן יש חקירה מתמשכת בנושא Tattle Life. עם זאת, המייסדת של Tattle Life היא אנונימית לחלוטין - היא משתמשת בשם הבדוי הלן - ולגלות כל מידע על האתר וכיצד הוא מנוהל יכול להיות קשה מאוד. "השגנו התקדמות מסוימת בזיהוי הבעלים של האתר הזה וקיבלנו שמות וכתובות דואר בבריטניה", מסביר כהן, ומוסיף כי החקירות שלהם נמשכות והם מזמינים אנשים שנפגעו ליצור קשר.

סמארט היה חלק ממה שאנשים רבים מחשיבים כדור הראשון של משפיענים, פרסוםיוטיובסרטונים לפני שמישהו הבין את ההזדמנויות שעלולות לנבוע מזה, והיא אומרת ששנאת האינטרנט הגיעה לשיאה באמצע שנות ה-2010 ומאז ירדה בהדרגה. "באופן כללי, הדברים השתפרו, אז אני יכולה לראות כמה מעידה על הפלטפורמה המקוונת הזו מביכה כי זה לא בהכרח משפיע על מה שקורה ברחבי האינטרנט", היא אומרת. ככל שהאינטרנט מתפתח, והשנאה המקוונת הופכת הרבה פחות נפוצה ומקובלת מבחינה חברתית, אולי נראה שגם אתרים כמו Tattle Life עומדים להיכחד. אבל עבור אנשים שמתוסכלים יותר ויותר ממשפיענים ומחפשים מקום לפרוק, Tattle Life היא גם כעת אחת האפשרויות היחידות לדבר בחופשיות. "גיליתי שאפילו המרחבים הדיגיטליים הרעילים ביותר יכולים ליצור קהילה לאנשים שמרגישים חסרי זכויות מסיבות ספציפיות", אומר אר.

כשנשאלה אם היא חושבת של-Tattle Life הייתה השפעה חיובית על חייה, ענתה סמנתה שהיא מאמינה שזה לא היה חיובי או שלילי. "יש לי הרבה זמן למלא, ואני נהנית לקרוא על האנושות", היא אומרת. לא ברור מה העתיד של אתרי הרכילות, שכבר נראים כמו שריד לאינטרנט המוקדם אבל עדיין זוכים למיליוני ביקורים של משתמשים אנונימיים. אבל הם בהחלט אומרים הרבה על אנושיות דיגיטלית, כשהאינטרנט יוצר מרחבים לשנאה שיהיה כמעט בלתי אפשרי לארגן בעולם האמיתי, במיוחד עם רמה זו של אנונימיות. תשובה לשאלה מה אנשים רבים היו עושים אם למילים שלהם לא היו השלכות - או לפחות השלכות אישיות - Tattle Life היא ההוכחה לכך שאנשים רבים מתקשים להאמין שהאינטרנט יכול אי פעם להיות כוח לתמיד.