מבחר הדרמות של נטפליקס למבוגרים צעירים מוצלחים בדרגות שונות -- מהמעולות מבחינה יצירתיתחינוך מיניוונדאל אמריקאיאל העבירשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שׂוֹבַעו13 סיבות למה.ההצעה האחרונה של פלטפורמת הסטרימינג,החברה,נוחת איפשהו בצד הגבוה יותר.

זה סיפור פשוט למדי, אבל הוא עדיין מסתמן כמנצח במסעו לספר את הטרופ של החוק מול האנרכיה דרך האופטיקה של בוגרי התיכון שנותרו לבד בעיירה שדומה לשלהם.

בני הנוער של ווסטהאם, עיירה מוכת ריח מסתורי, חוזרים הביתה מטיול בית ספר שנקטע בצורה קיצונית. כשהם חוזרים, יש להם את הבתים והמכוניות המפוארות שלהם, אבל מה שחסר הם ההורים שלהם, חיות המחמד, ובעצם כל בני אדם אחרים. אפילו הריח המציק הזה נעלם.

לילדים האלה אין מושג אם הם באותה עיירה בה הם גדלו או שזה העתק מדויק שלה במקום אחר. הם נמצאים בבידוד מוזר כי אין דרך לצאת החוצה, וחמור מכך, אין אינטרנט.

החברהבְּבִירוּר שואל אלמנטים מעמודי תרבות פופ מבוססים כמואָבֵד. אבל בזמן שזה בילה זמן רב בניסיון לפתור את התעלומה שבבסיסה,החברהרק מבריק מעליו באופן ספורדי לפחות עד הסוף, ובמקום זאת נשען לגרסה מודרנית שלאדון הזבובים.

קסנדרה פרסמן (רייצ'ל קלר) עולה כמנהיגה כשכולם נכנסים לירידה כאוטית כשהם מבינים שהם תקועים כאן בעצמם. היא שואפת להקים חברה סוציאליסטית זמנית ונתמכת על ידי אחותה אלי (קת'רין ניוטון), שתמיד חיה בצילה של קסנדרה.

הפרקים הראשונים עמוסים בטוויסטים, חלקם כה מכריעים שהם משנים את כל אופי הסיפור שחשבת שאתה רואה. כדור עקום לא צפוי גדול בפרק 3 מתרומםהחברהורוב הדמויות שלו בכבדות, במיוחד אלי. ככל שהיא מוצאת את בסיסה בזמנים לא ברורים אלה, כך גם ניוטון, שמתמזגת יותר בתפקידה עם כל פרק שעובר.

אלי וקסנדרה הופכות למוקד הרציונלי של העיר כשהם מנסים להבין כמה קשוח מנהיג להיות. זה נוגע לסיפורו של ראלף מאדון הזבוביםכי המוטיבציה שלו היא גם לבנות מחדש את הציוויליזציה לאחר שנתקע על האי על ידי שמירה על הסדר. כולם מוסריים מדי לטובתם.

במקרה שלהחברה,זה הופך את אלי וקסנדרה לשלטנות לפעמים למרות שהן בצד הנכון.

מה שמושך יותר מכל הוא סיפורו של קמפבל הנבל ויחסו הפוגעני כלפי החברה אל. אמנם אנחנו אף פעם לא רואים את ההתעללות מתרחשת, אבל אנחנו יודעים זאתהואמִתרַחֵשׁ. הסיפור שלהם מקבל כמה תפניות מיותרות, במיוחד לקראת הסוף, אבל הוא יוצר סצנה מרגשת נהדרת בבנייה איטית בפרק 8, "רעל".

למרבה המזל, התוכנית עושה עבודה מצוינת בהפיכת דמויות משנה שנראו חסרות חשיבות ל-MVP של סדרות. זה עוזר לאזן את הסיפור כאשר הגיבורים והאנטגוניסטים (במיוחד קמפבל, איכס) מבלבלים את ההצגה בקיצוניות שלהם.

הם מספקים לסיפור ההתבגרות הקשוח הזה קצת לב, בעיקר בדמות דמויות כמו גריז, ג'וק סגור שאחראי להוביל מסיבת ציד למצוא עוד אדמה. הפגיעות שלו באות לידי ביטוי כשהוא מקיים אינטראקציה עם חברו לכיתה החירש סם. קלי (סיירה בורגס היא לוזרהפורצת קריסטין פרוסת', מצוינת לא פחות כאן) כשירה להנהיג אבל משקיעה את זמנה בלימוד רפואה כי, אה, לאנשים האלה אין רופאים ואחד מהם בהריון. היא בטוח תהפוך לאחת האהובות עליך בתוכנית.

מה שהכי עובד לטובתהחברההוא התסכול שהוא בונה אצל הצופה. זו לא תלונה, זו מחמאה. בניית נרטיבים שמשאירים אותך מכור כשהם לא אמורים לעשות זה לא הישג קל. יש כל כך הרבה מתח רותח שמתבשל בדרכים מדהימות, כמו בפרק 5 כשאלי צריכה לקבל החלטה מזעזעת לחיים או למוות.

החברהגַם משמש כמטאפורה לעולם הנוכחי במספר דרכים. המדינה הזו מתלבטת על החשיבות של סוציאליזם מול קפיטליזם, מה שמשקף איך הילדים העשירים כאן בראשות קמפבל והארי לא רוצים לוותר על ההטבות שלהם לאלה שזקוקים להם כדי לשרוד. התוכנית גם צוללת עמוק לתוך הסכנות של מנטליות האספסוף ומה זה אומר להערים על הקהל בשקרים - קונספט שבא לידי ביטוי בעיקר בתפניות האחרונות של התוכנית.

זה שולח מסרים מאופקים אך חזקים עם הנושאים האלה, בניגוד לציפיות ממה שאתה חושב שיקרה. אין מספיק צרות מוזרות מהילדים, שבעצם יכולים לבלות את זמנם במסיבות כמו הילדיםריברדיילבני נוער (שלמעשה יש להם השגחת מבוגרים!).החברהגורם לך להאמין שהמבוגרים הצעירים האלה בוגרים מספיק כדי להתמודד עם הלחץ האדיר של המצב שלהם. ובכן, רובם בכל מקרה.

זה ישיר של תוכנית עם זווית ברורה לאן היא רוצה להגיע. זה ממכר במידה מסוימת, מה שהופך אותו לבולמוס המושלם. מה עוד אפשר לרצות מדרמת YA קאמפית, בכל מקרה? זה מסתיים בכמה צוקים, טובים ורעים, מה שגורם לי להיות בטוח שעונה שנייה על הפרק.

החברהעונה 1 משודרת כעת בנטפליקס.