מאז ביקורו של הרודוטוס במאה ה-4 לפני הספירה, המונומנטים המתמשכים של מצרים העתיקה משכו תיירים ברחבי הים התיכון מאירופה, יותר מכל אל הפירמידות המתנשאות של גיזה.
עם השלמת תעלת סואץ ב-1869, גדלו הביקורים של תיירים עשירים. באותה שנה, איל הטיולים תומס קוק הציע סיור ראשון בפלסטין ובנילוס, והשיק טיולי ספינות קיטור קבועים על הנהר הגדול בשנים הבאות.
הגילוי שלקברו של תותנקאמןב-1922 עורר קסם מצרי מחודש בקרב האירופים.
למרות שתיירים רבים הסתפקו להצטלם מול הספינקס הגדול והפירמידות, כמה מהטיפוסים היותר הרפתקנים היו נחושים לראות את הנוף ממרומי פירמידת צ'אופס בגובה 455 רגל.
אבן הגיר הלבנה והחלקה שעטפה פעם את הפירמידה נתלשה מזמן לשימוש בבניינים בקהיר, והותירה את הבלוקים המבניים האדירים לתיירים ומדריכים מקומיים לטפס עליהם.
התמונות הללו מהכיבוש הבריטי בן עשרות שנים של מצרים מתעדות תיירים בוחנים את ההריסות מעוררות הכבוד, מהספינקס הקבור ועד לפסגת הפירמידה הגדולה המכוסה גרפיטי.
(טיפוס על הפירמידות הוא מאוד לא חוקי היום.)
