הניו יורק טיימספרסם אמאמר מדהים ללקק אתחולעל סמנכ"ל הטכנולוגיה של פייסבוק שמטרתו להאניש את מצוקתו של המנהל באמצעות הדמעות שלו.

ישוע המשיח. אם האיש הזה - אדריכל הפלטפורמה שחיברה 2 מיליארד אנשים ברחבי העולם כדי שיוכלו לצעוק על, וכמו,למעשה רצח, אחד לשני - אין על מה לבכות, אז לאף אחד אין.

הפרופיל מתעד את הכוכב העולה, אז המתפרץ, של מייק שרופפר, ה-CTO הנוכחי של פייסבוק. זה מנוגד את מסעו הצנוע כל כך כאחיזת טכנולוגיה שעושה את זה בעמק עם הבעיות הנוכחיות שבהן הוא מתמודד כעתפיתוח בינה מלאכותיתלמנוע מבני אדם לפלוט את המרה הקטלנית שלהם ברחבי העולם.

הקטע של המאמר הוא פוליאנה בגילוי שלו כי - וואו! - AI עשוי שלא לפתור את כל תוכן השנאה, המידע השגוי והאלימות של פייסבוק לבד. בני אדם, מודה שרופפר, מחלקים רעילות בדרכים כל כך חדשניות עד ש-AI מתקשה לעמוד בקצב. מדובר בגילוי מדהים ככל הנראה, כי הוא מגיע מאדם שמרגיש רע לגבי היקף הבעיה.

איך הפרופיל הזה לא מצליח לחבר את הנקודות בין מה ששרופפר עזר לבנות בתמימות לבין מה שהוא צריך להתמודד איתו היום, מעבר להבנתו של הקורא הזה.

שרופפר הגיע לפייסבוק ב-2008 כפותר בעיות טכנולוגיות פעורות עיניים. תפקידו היה להרחיב את הרציף, שאותו תיאר "כמו אוטובוס שמתגלגל באש עם ארבעה צמיגים פנצ'רים. כמו: איך נמשיך עם זה?" פייסבוק גדלה באופן אקספוננציאלי בעשור האחרון, ותחת פיקוחו של שרופפר, היא התרחבה מ-2 מיליון אנשים ל-2 מיליארד.

קנה המידה של הפלטפורמה כבר לא היה אתגר טכני, אז שרופפר פנה למשימה חדשה: בניית צוות בינה מלאכותית ובחינת "העתיד".

בעיני שרופפר וצוקרברג, משמעות הדבר היא פיתוח בינה מלאכותית למטרה נעלה של טכנולוגיית זיהוי פנים גדולה יותר בתמונות ובסרטונים, ו"מיקוד טוב יותר של מודעות".

הנה, לאחר שרופפר הוביל את המנוע הטכני שהתרחב ללא בעיות והשתמש בבינה מלאכותית כדי לזהות, ללמוד על,ולעשות מניפולציותבני אדם, דברים התחילו להשתבש. לאחר פיגועי הטרור בפריז ב-2015, עלה בדעתו של צוקרברג להטיל על שראפפר כיצד להשתמש בבינה מלאכותית כדי להילחם בתוכן טרור.

המשימה הזו הפכה דחופה יותר רק לאחר הגילויים ב-2016 לפיהם פייסבוק אפשרה הפצת מידע מוטעה ותאי הד שייתכן שהובילו לקיטוב הקרבי של אמריקהועלייתו של דונלד טראמפ. השערוריית קיימברידג' אנליטיקההוסיף שמן למדורה, ושרופפר מצא את עצמו אחראי בפני גופים ממשלתיים ברחבי העולם על נושאים שעזר ליצור.

כעת, כנראה שרופפר המום רגשית מהיקף הבעיות העומדות בפני פייסבוק, הצוות שלו והעולם. זה מובן: שרופפר הוא אדם אנושי, ויחד עם כולנו צפה בוטרגדיה מתפתחתוהשינוי במרקם החברתי שלנו בדרכים קורעות לב, בשידור חי בפייסבוק. למרות זאת, הייתה לו ראייה טובה יותר.

כמובן ששרופפר צריך לבכות. גבר בוכה הוא לא כל כך ראוי להערצה, כל כך יוצא דופן, שהוא ראוי להיות מרכז הפרופיל המאניש. וזה לא התפקיד שלנו לקחת את הפיתיון המעורר רחמים של יחסי ציבור, ולהטיל מנה של סליחה והבנה על האנשים שמופקדים כעת על פתרון הבעיות שהם עצמם יצרו, רק בגלל שהם גם עצובים על כך.

פייסבוק היא לא תאגיד חסר פנים. בדיוק כמו כל חברה, מדובר בקונגלומרט של אנשים, שכנראה רק מנסים לעשות כמיטב יכולתם. אבל פייסבוק הייתה צריכה לתת למשתמשים שלה את אותה התחשבות שפעלולי יחסי הציבור שלה מבקשים כעת מהמשתמשים לגבי השארת הגלגלים קשורים לאוטובוס הלוהט שלה: שמשתמשי פייסבוק היו בני אדם עם הפגמים שלנו, מוכנים לניצול לרווח הון, וככל הנראה, הומניטריים הֶפסֵד. אולי זה היה צריך לשקול את האתגרים - אנושיים וטכניים - איתם היא מתמודדת כעת, לפני מייצור רווח של קשר אנושי, בכל מחיר.