קבוצות תמיכה לגברים בלבד מנסות להגדיר מחדש מה זה אומר להיות גבר. קרדיט: בוב אל-גרין / Mashable
בּוּשָׁה. זה אחד הנושאים הקשים ביותר להיפתח לגביהם, במיוחד מול זרים. ועדיין, זה תפס את מרכז הבמה שוב ושוב.
בלמעלה מתריסר מרכזים קהילתיים, חללים מאולתרים ומפגשים מקוונים, גברים מכל הגילאים התנקו, רבים מהם בפעם הראשונה - הם דיברו על שהם מתביישים במראה שלהם, בעבודה שלהם, בבדידות, בתחושה שהם נשפטים. סוג זה של פגיעות בקרב גברים קשה להשגה כאשר עצם הרעיון של אינטימיות מהווה איום על הגבריות שלהם.
אבל זו בדיוק הנקודה.
קבוצות תמיכה לגברים צצות ברחבי בריטניה כדי לגרום לגברים לדבר על זה, ומציעות להם קשר קבוע וקהילה כשהם מגדירים מחדש מה זה אומר להיות גבר - ביחד. זה קורה כאשר שירותי בריאות הנפש נמתחים באופן מסוכן על ידי קיצוצים ארוכי טווח במימון ובצוות. קבוצות דומותהיו בסביבהבמשך שנים, אך הפופולריות גוברת בארה"ב, שבה שירותי בריאות בחינם או בעלות נמוכה מוגבלים לקשישים, אנשים עם מוגבלויות או עניים (ויש הרבה יוצאי דופן). אבל הם לא מושלמים.
הומןהיא אחת הקבוצות האחרונות שנוצרו בבריטניה. ארגון הצדקה לבריאות הנפש מציע מפגשי תמיכה אנונימיים ולא קליניים לגברים. המפגשים בני השעה הם בחינם ומעודדים קבוצות של בחורים שיושבים במעגל להרגיע את המשמר ולשפוך את ליבם. המפגשים שלה, המבוססים על נושא אחר בכל שבוע - התאמה, בושה, פחד, אשמה - מאפשרים לחברים לקפוץ פנימה בחופשיות.
המייסד ריבר הוקינס מקווה ש-HUMEN יוכל לספק לגברים אחרים את התמיכה לה היה זקוק כשהיה בנקודת השפל שלו. "התגלגלתי על קרקעית הקרקע במשך כשלושה חודשים", אמר הוקינס, בהתייחסו למאבקו ארוך הטווח בדיכאון. באותו זמן, הרופא שלו הפנה אותו ליועץ של שירות הבריאות הלאומי (NHS). הוקינס, שחקן שגילם תלמיד גריפינדור בהארי פוטר ומסדר עוף החול,הוצעו שישה מפגשי טיפול בשיחה בחינם.
"הרופאים אמרו לי, 'אנחנו יכולים לתת לך יותר מפגשים בחינם רק אם אתה מתאבד'", העיד. לפי NHSהנחיות, הייעוץ מורכב בדרך כלל משש עד 12 מפגשי טיפול בדיבור. עם זאת, כמו הוקינס, מטופלים רבים שביקשו לאחר מכן עזרה של קבוצת תמיכה אמרו שגם להם ניתנו שישה מפגשים בלבד. (נציג NHS לא הגיב לפניות לגבי אי התאמה זו.)
ייעוץ נוסף יעלה כסף שלא היה לו, אז הוא הפסיק ללכת. הוקינס החליט אז להקים מרחב שאליו גברים כמוהו יוכלו ללכתלִפנֵיהם הגיעו לתחתית.
גארי הוא אחד מאותם גברים. "אני לא יודע מה הייתי עושה בלי הקבוצות", אמר הצעיר בן ה-37 שנאבק לעמוד בסטריאוטיפים גבריים מתמשכים. (Mashable הסכים לשנות את השמות של משתתפי קבוצת התמיכה כמו גארי, שנפתח לגבי נושאים רגישים, כדי להגן על פרטיותם.)
בפגישה אחת, גארי פגש אדם שמעולם לא שמע על HUMEN עד מוקדם יותר באותו יום. "הוא קיבל חדשות נוראיות", אמר. "הוא ראה מודעה של HUMEN ברכבת התחתית [רכבת התחתית] ומצא את עצמו יושב לידי תוך שעה."
HUMEN עובד קשה כדי לשווק את עצמו, גם במצב לא מקוון וגם במצב. סרט תיעודי בן חמישה חלקים, הכולל ראיונות מרגשים עם שחקנים כמופשפשאנדרו סקוט וזוכה גלובוס הזהב של ביל ניג'י השזור בווידויים של גברים מכל תחומי החיים, הוא רק דוגמה אחת להיקפם.
"יש כל כך הרבה היבטים בלהיות גבר שכמעט חקוקים באבן, כמו 'גברים לא בוכים, גברים לא מדברים על הרגשות שלהם'", אמר אדם, 27, משתתף ומתנדב קבוע של HUMEN, " שאתה נוטה להפעיל לחץ רב על עצמך ועל אחרים ללא עוררין".
לעתים קרובות מלמדים בנים וגברים לחסום את הרגשות שלהם ולחקות אוטומטית ספר משחק מוחוץ של מה זה אומר להיות גבר. בתור ליז פלאנק, מחברתלאהבת הגברים: חזון חדש לגבריות מודעת, אמר בראיון טלפוני, "הלחצים האלה מקודדים אצל גברים". קח, למשל, את הבושה: "נושא שנוח לנו כנשים יותר ויותר להיות פגיעות זו עם זו", אמרה פלאנק. "אתה מבין שכל הגברים, בשלב מסוים בחייהם, זכו ללעג, לעגו או הציקו להם בגלל שהם חלשים, בגלל שהם פחות גברים."
קבוצות תמיכה כרשת ביטחון
מתוך דיונים דחופים על הרגלי אוננות (הנאה עצמית היא עניין עצוםמקור לאשמהעבור גברים ונשים כאחד) לסיפורים אישיים יותר של שיפוט עצמי, קבוצות תמיכה אלו מציעות מרחבים להתמודדות עם הלחצים המטרידים של החיים.
כמעט שליש מהגברים אמרו שאין להם חברים בכלל.
בדידות ובידוד גבריים הם נושא מדאיג, במיוחד בבריטניה. א 2018סֶקֶרמתוך למעלה מ-2,000 גברים ונשים שהוזמנו על ידי קרן Movember, אשר מעלה את המודעות לנושאים בריאותיים של גברים, מצאו כי "כמעט מחצית (47 אחוז) מהגברים אינם מסוגלים למסור לחברים את הבעיות שלהם, לעומת 63 אחוז מהנשים שכן." כמעט שליש מהגברים אמרו שאין להם חברים בכלל.
בשנת 2018, 75 אחוז מאלה שמתו בהתאבדות בבריטניה היו גברים, לפידוחעל ידי ארגון הצדקה למניעת התאבדות השומרונים. התאבדות היא מורכבת ויכולה להיות מספר עצום של סיבות. אֲבָלגורמי סיכוןלכלול אחוסר רצון לבקש עזרהבגלל סטיגמה וחסמים בגישה לטיפול. גברים נוטים פחות מנשים לפנות לעזרה בבעיות פסיכולוגיות,חוקרים מצאו.
Mashable Top Stories
"גברים פשוט לא צריכים ללכת לראות את רופא המשפחה", אמר פול באניסטר, המייסד שלManHealth, רשת קבוצות תמיכה לצדקה בצפון אנגליה לגברים הנאבקים עם בעיות נפשיות. הארגון מפעיל 10 קבוצות תמיכה ללא תשלום ורואה למעלה מ-100 גברים מדי שבוע. ManHealth הואממומןעל ידי מפעל הפיס הלאומי, המפנה את ההכנסות לגיוס כספים למטרות שונות.
באניסטר, שנאבק בדיכאון ובבושה החברתית שבדבר על כך לאורך חייו, אמר שהגברים איתם הוא עובד נפגעים קשה במיוחד. האבטלה הגואה בקרב גברים לבנים בגיל העמידה בצפון אנגליה ניצבת ישירות לצד זהות של מעמד הפועלים של סטואיות וחוזק. "הם נוטים לטמון את ראשם בחול עד שיהיה מאוחר מדי", אמר באניסטר.
גברים - וגברים לבנים, ספציפית - לרוב נהנים אוטומטית מהסדר החברתי, הכלכלי והפוליטי. יחד עם זאת, רבים נותרים מבודדים, מתוסכלים ופגיעים בניסיונם התמידי להתאפר ולהשתלב. סוג זה של גבריות רעילהמשווה קשיחות לכוח ורגשות לחולשה, מה שמשאיר לגברים שום מוצא עבורםבּוּשָׁה. גברים שניהם נואשים למודל חדש לגבריות וגם פגיעים לאידיאולוגיות אלימות והאשמת אחרים, אמרו מנהיגי קבוצות תמיכה ופסיכולוגים.
צפון מזרח אנגליה היה האזור עם שיעור ההתאבדויות הגבוה ביותר עבור גברים בשנת 2018,לְפִיהמשרד לסטטיסטיקה לאומית. מאז, קבוצות ManHealth מתרחבות. "פשוט אין מקום אחר בשביל גברים להתאסף ולקיים את המגע האינטימי הזה אחד עם השני."
התפשטותן של קבוצות אלו משקפת גם בעיה מערכתית. ה-NHS, שמציעמספרשל שירותי בריאות הנפש המתמחים, נמתח יתר על המידה. לפי סטטיסטיקת זמני המתנה שנתית עבור חולים עם בעיות נפשיות, מסופק ל-BBCלפי ה-NHS, מחציתם נאלצו להמתין יותר מ-28 ימים בין הפגישה הראשונה לשניה בשנה האחרונה. במקביל, 1 מכל 6 חיכה למעלה מ-90 יום. זמני ההמתנה הארוכים מאלצים אנשים לחפש חלופות.
"אנחנו כמעט שירות חיוני, אבל אנחנו לא ממומנים על ידי הציבור", אמר באניסטר. "כאשר בחור מציג את עצמו כמי שנאבק בבריאות נפשית-נפשית, הרופאים הכלליים מפנים אותם אלינו". זו הסיבה שמנהיגי הקבוצה שלהם מוסמכיםעזרה ראשונה לבריאות הנפששעוברים כמות קפדנית שלהַדְרָכָה, כולל קורסי מודעות להתאבדות. ManHealth, כמו רוב קבוצות התמיכה, מציעה כניסות מרצון הנגישות באופן מיידי וללא תשלום.
משרד הבריאות והשירותים הסוציאליים ופקידי NHS לא הגיבו לבקשות מרובות להערות על זמני המתנה נרחבים של NHS. במצב הנוכחי, הסיוע לאנשים פגיעים מועבר לארגונים קטנים - לרוב ארגוני צדקה - הפועלים כמוצא אחרון. ולמרות שלכל הקבוצות שהוזכרו כאן יש פרוטוקולים ותוכניות משבר לסימון התנהגות מסוכנת, הם מהווים תגובה לא פרופורציונלית לבעיה בסדר גודל כזה.
יחד עם זאת, ההסתמכות שלהם על הובלת מתנדבים או עמיתים מעלה שאלות לגבי מי רשאי לשווק את עצמו כגורו של קבוצת גברים. בבריטניה, במיוחד, טיפול פרטי הואבמידה רבה תת רגולציה, מה שאומר ששום דבר לא יכול למנוע ממך לפעול כמטפל או יועץ. ברור שזה נכון גם לגבי קבוצות תמיכה. כל אחד ממייסדי קבוצות התמיכה שדיברתי איתם אמר שההתמקדות בסביבה בהובלת עמיתים היא אסטרטגית. על ידי ויתור על המסגרת ההיררכית והקלינית הקשורה לטיפול קבוצתי, גברים נוטים יותר להגיע באופן קבוע, וזו המטרה הסופית.
אבל מערכת הבנויה על מפגשים קבוצתיים צמודים לטיפול ואימון להתפתחות אישית, עם קיצוץ של ויברציות של עזרה עצמית, משאירה דלת פתוחה לפריצות. בידיים הלא נכונות, סדרי העדיפויות יכולים לעבור מעזרה להרוויח כסף. או מהריסת גבריות רעילה ליצירת מקום מסתור עדין.
גבריות בתנופה
גברים צריכים לצאת מהצל של מה שהגבריות ייצגה פעם. קרדיט: בוב אל-גרין / Mashable
פרדריק רבינוביץ, מחברו שלהעמקת פסיכותרפיה קבוצתית עם גברים, אמר שיש כעת נטייה גוברת של גברים לחפש מרחבים שבהם הם יכולים לומר מה שהם רוצים ללא שיפוט מהחברה בכללותה.
"את יודעת, מהסוג של 'לא צריך שיגידו לי איזה פמיניסטית מה מתאים לי'", אמר הפרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת רדלנד, שניהל את קבוצת התמיכה הראשונה שלו לגברים ב-1981 כניסוי חברתי.
"אני חושב שזה בעצם בא מתוך רצון להיכלל, אבל תחושה של חוסר נראות - הם לא יודעים איך לשחק את המשחק בצורה מסוימת ולכן הם דוחים את המשחק".
"גברים עושים הרבה נזק לעצמם ולאחרים - זה פשוט לא בריא לחיות ככה".
הדחייה הזו של המשחק קיבלה נשק על ידי התנועה לזכויות הגברים (MRM), שמסווגת בעיקרה כקבוצת תמיכה חלופית לגברים (לבנים בעיקר) שמרגישים שהם איבדו את המעמד המיוחס שלהם בחברה. Subreddits כמוr/MGTOW(שקיצור של Men Going Their Own Way) ממוסגרים כך, אמרה וריטי טרוט, מרצה באוניברסיטת מונאש החוקרת את התרבות שלגבריות רעילה."אפילו חללי אינסל משכו גברים צעירים שהרגישו כמו לא מתאים", אמר טרוט. דברי שטנה רעילים ושפה מפלה שולטים ברבים מהפורומים המקוונים הללו. אז אוצר המילים הזה מחלחל לעולם האמיתי, שבו גברים, המזדהים את עצמם כבני אדם, ביצעורמות קיצוניות של אלימות.
עבור תומכי ה-MRM, פירוק ההשפעות המזיקות של גבריות רעילה מהווה למעשהמִלחָמָהמתנהל נגד גברים וכל מה שהגבריות עמדה בו באופן מסורתי.
"גברים גורמים נזק רב לעצמם ולאחרים", דן דוטי, אחד מהםאברימןאמרו המייסדים המשותפים. אברימן, תאגיד למטרות רווח שמטרתו לעזור לגברים להתחבר לרגשות שלהם, התחיל עם הקבוצה הראשונה שלו ב-2016.
ארגונים כמו אברימן והפרויקט ManKind(MKP), עמותה עולמית שנוסדה ב-1985, מנצלת את הרגע העמוס הזה. פילוסופיית הליבה היא שארגונים אלה מציעים תרופה מונעת לשיח ההרסני הניזון על ידי ה-MRM ושלוחותיו המקוונים והלא מקוונים. וזה משפיע. ל-MKP לבדה יש קבוצות תמיכה שמתקיימות ב-26 מדינות (בעיקר במערב), שם הן "משרתות כ-10,000 בחורים מדי שבוע או דו שבועי", אמר בויסן הודג'סון, מנהל התקשורת והשיווק של MKP בארצות הברית.
"אנחנו בעסקי שינוי התרבות", אמר בויסן. "אנחנו חלק מהמאמץ לפתח את התרבות החברתית של גבריות".
עד כמה הארגונים הענקיים האלה לוקחים את התחייבותם לשנות את התרבות תלוי עם מי אתה מדבר. גם לאברימן וגם ל-MKP ישהסתעףמעבר לקבוצות תמיכה כדי להציע חוויות חיבור כמו נסיגות וחניכות סוף שבוע - $475 עד $975 עבור נסיגת אברימן, $675 בממוצע עבור החניכה של MKP.
הבלעדיות המגדרית והמסרים הכבדים של "גבר" המקודדים בשמות כל הארגונים הללו (HUאבל, אבללְדַבֵּר,אָדָםבְּרִיאוּת,של אנדיאָדָםמוֹעֲדוֹן,של גבריםלִשְׁפּוֹך, אבריגבר, גברKind Project, אם להזכיר כמה) הוא גם בולט. ואכן, ארגונים אלה ספגו ביקורת על ידיפעילי שוויון זכויותואנשי מקצוע בפסיכולוגיהדוֹמֶה. החשש העיקרי הוא שבעוד קבוצות אלו שואפות לפרק את ההשפעות של גבריות רעילה עלאֲנָשִׁים,לעתים רחוקות הם שוקלים את ההשפעה שיש לה עלנָשִׁיםגם. למשל, דיונים, ויכוחים, נסיגות בסוף השבוע שממתגים את עצמם כמבקשים להילחםגבריות רעילהמבלי לעלות על נושאים, כמו נפוצה של הטרדה מינית והתפקיד החשוב שיש לגברים במאבק פעיל נגדה, מדגישים סדקים בבסיס. אם המטרה באמת היא השתקפות עצמית ואבולוציה עבור גברים, אז רוב הקבוצות האלה לא מגיעות מספיק רחוק.
"הם לא יודעים איך לשחק את המשחק בצורה מסוימת ולכן הם דוחים את המשחק". קרדיט: vicky leta / mashable
הארגונים האלה כולם מציעים את אותה תשובה למה הם מוגבלים לגברים. זה בגלל שהגברים מודים שהם לא היו מרגישים בנוח להיפתח אם הקבוצות היו מעורבות. וזה חלק מהבעיה, באמת, כי גברים לא צריכים להרגיש שהם יכולים להיפתח רק לגברים אחרים.
קבוצות תמיכה לגברים לא צריכות להוות תחליף לשירותי בריאות חיוניים, אבל, במיוחד בבריטניה, רבים מהן. הם לא צריכים להיות המקומות היחידים שבהם כל כך הרבה גברים פגיעים מוצאים הדרכה ותמיכה, אבל לעתים קרובות הם כן. עבור גברים רבים, קבוצות התמיכה הללו, על כל מגבלותיהן, יכולות להרגיש כמו האופציה היחידה שלהן.
"אני חושב שהחבר'ה האלה, במיוחד הגברים הצעירים, רק רוצים שיתקבלו ויאהבו אותם", אמר רבינוביץ.
אם אתה רוצה לדבר עם מישהו או שאתה חווה מחשבות אובדניות, שלח הודעה ל-Shout ב-85258 או התקשר ל-999 לקבלת עזרה חירום בבריטניה. אתה יכול גם ליצור קשר עם השומרונים בטלפון 116 123 או ל-Childline בטלפון 0800 1111. אם אתה בארה"ב, שלח הודעה ל-Crisis Text Line בטלפון 741-741 או התקשר ל-National Suicide Prevention Lifeline בטלפון 1-800-273-8255.
מפיק בכיר, לונדון.