הקינקט היה טוב. זה פשוט לא היה טוב למשחקים.

מיקרוסופטהפסיק היום את הקינקט, מסיים את תוחלת החיים של הציוד ההיקפי של Xbox חושת תנועה לאחר שבע שנים ארוכות של בינוניות משחק ופוטנציאל מבוזבז.

למרות שהקינקטלא בדיוק זכה להצלחה גדולה ובקושי תמך באף משחק ששווה לשחק במשך יותר מכמה שעות, הוא הצליח להשאיר חותם מתמשך לא רק על המשחקים, אלא על עולם הטכנולוגיה בכלל.

ראה גם:

הכרוניקות

ה-Kinect נחשף לראשונה ב-E3 2009 כאשר הוא עדיין התנהל בשם הקוד שלו Project Natal. היא הבטיחה בקרות תנועה של 1:1, זיהוי פנים וקול, וקומץ פונקציות עתידניות אחרות, והציגה את עצמה כדבר הגדול הבא לא רק במשחקים אלא בבידור ותקשורת.

המכשיר היה התשובה המרקית של מיקרוסופט ל-Nintendo Wii, קונסולת משחקים ביתית שוברת שיאים שפיתתה את כולם פנימה עם בקרות התנועה החדשניות שלה, וחשוב מכך,Wii Sports.

כמו בקרי התנועה Wiimote של ה-Wii, ה-Kinect הביא בקרות תנועה ל-Xbox 360, אך ללא בקרים. במקום זאת, ה-Kinect השתמש במצלמה, בחיישני העומק ובחיישני התנועה שלו כדי להפוך את גופך לבקר, המאפשר לך לנופף בזרועותיך, לקפוץ ולנוע כדי ליצור אינטראקציה עם כל מה ששיחקת.

מיקרוסופט קפצה לאופנת בקרת התנועה שה-Wii התחילה ב-2006, רק ארבע שנים מאוחר מדי. אנשים כבר לא כל כך התלהבו להזיע בזמן ששיחקו במשחקים, והקינקט לא הציע שום משחק מפתה ספציפי לו כדי לעורר עניין.

בטח, היו שלךמרכזי ריקודיםונינג'ות פירות --משחקי תנועה מעולים -- אבל לא ניתן היה לשחק בהם יותר מכמה שעות עם חברים.

למרות שטכנולוגיית חישת התנועה עצמה הייתה מרשימה, רוב האנשים אפילו לא יכלו לנצל את מלוא היקפה. קודם כל, היית צריך שיהיה לך מספיק מקום בינך לבין ה-Kinect (לא אידיאלי עבור דירות קטנות, מעונות, חדרי שינה, או כל חדר קטן באופן כללי). שנית, היית צריך תאורה טובה וכדי לא להשתלב עם מה שהיה מאחוריך. שלישית, החיישנים היו קולטים לפעמים חפצים זרים כמו עציצים, חיות מחמד או אנשים שישבו בקרבת מקום, וזורקים לחלוטין את כל מה שניסית לעשות.

אבל כשזה כן עבד, זה היה פיצוץ להתעסק איתו. זה מעולם לא הצדיק את העלות הנוספת - 150 דולר - והצירוף שלו עם ה-Xbox One לא עשה לו טובות. העלות הנוספת למעשה דחקה כמה אנשים מלהשיג Xbox One.

עם זאת, חישת תנועה הייתה רק אחד מהטריקים למסיבה של ה-Kinect. הפונקציה השימושית יותר שלו הייתה, ללא ספק, הפקודות הקוליות. ה-Xbox 360 (ומאוחר יותר ה-Xbox One) היה אחד המכשירים הראשונים שהביאו פקודות קוליות למערכות הבידור הביתיות של רוב האנשים. במקום לנווט בתפריטים מעצבנים עם בקר, אנשים יכלו להגיד "אקסבוקס, לך לנטפליקס", והרי: הייתה נטפליקס.

לאחר שחרורו של ה-Kinect, התכונות הללו החלו לחלחל ברחבי עולם הטכנולוגיה, ועזרו להכניס מכשירים כמו אלקסה של אמזון, חוויות מציאות מדומה מודרניות ומצלמות אייפון משופרות.

ההשפעה

ה-Kinect נכשל כמכשיר משחק ראשון, אבל חלקים וחלקים ממה שהוא הביא לשולחן הצליח בדרכים שלהם. ההצלחות הללו למעשה הפכו את ה-Kinect לאבן דרך (או אפילו משטח שיגור) לדברים גדולים וטובים יותר.

במשחקים, ה-Kinect היה הניסיון הבא לטבילה עמוקה יותר מעבר למה שה-Wii סיפק, אבל הוא לא ממש נחת איפה שהוא רצה להגיע. במקום זאת, זה הפך להערת שוליים בהיסטוריה של המציאות המדומה.

הגדרות מציאות מדומה מסתמכות על מעקב תנועה וחיששת עומק כדי לאפשר לשחקנים ליצור אינטראקציה עם העולם שלהם, וזה בעצם מה שהקינקט רצה לעשות. VR לוקח את הרעיון הזה צעד הכרחי אחד קדימה. אוזניות VR אמנם עוזרות בטבילה, אך ללא מעקב תנועה מדויק, VR יחסר רכיב מרכזי למדי שהופך אותו למושך כל כך כמדיום.

Kinect עזר להבהיר את העובדה הזו -- היא פשוט לא הצליחה להבין ששחקנים צריכים בקרים כדי לעשות משהו משמעותי במשחקים.

הטכנולוגיה החושית הזו חרגה ממשחקים - ניתן למצוא טכנולוגיית Kinect בפועל בדור הבא של מכשירי האייפון.

אפל קנתה את החברהשיצר את מערכת העומק-חושית של הקינקט - PrimeSense - ב-2013, ועכשיו משתמש בטכנולוגיה הזומצלמת TrueDepth של אייפון X, שמשתמשת בפולטי אינפרא אדום וחיישנים כדי לאמוד עומק, לשפר את הצילום ולסרוק במדויק את הפרצופים החדשים שלהמזהה פניםאמצעי אבטחה.

מעבר לשימושים הצרכניים, הקינקט והטכנולוגיה החושית שלו שימשו חוקרים ומדענים למגוון יישומים:מיפוי מאובני דינוזאורים,ללמוד כיצד אורנגאוטנים מגיבים לטכנולוגיה,חינוך וסיוע רפואי, ועוד קומץ תחומים שימושיים.

הקינקט אולי מת במשחקים, אבל המורשת שלו ממשיכה לחיות.