כששיא הקיץ מגיע לאלסקה ושמש החצות הזוהרת תלויה בשמי הצפון, עשרות מיליוני סלמון עושים את המהלך שלהם. הם דוהרים במעלה נהרות, מדלגים מעל מפלים וסותמים נחלים צרים בגופם החזק, חמישה קילוגרמים. זה אז שמפרץ בריסטול באלסקה - ביתו שלהרצף הגדול ביותר של סלמון סוקיעל הפלנטה - מתעורר לחיים. וולברינים, שועלים, לינקס ונשרים קירחים יורדים אל הממלכה הבלתי מעורערת הזו. והיצור הדומיננטי ביותר בארץ, הדוב החום, שוטט אל הנהרות הללו. כאן הדובים משמינים, מורידים את העור מהסלמון כאילו מדובר בגבינת חוט וזוללים את הבשר הוורוד והמוח השומני.

"עבור הדובים שחיים בבריסטול ביי, הסלמון הוא בעצם הכל", אמר מייק פיץ, אקולוג ושומר פארק לשעבר בפארק הלאומי קטמאי הסמוך - ביתם של הפארק הפופולרי בעולם.דובים של מצלמת הדובים של הפארקWHOמתגוררים בקו פרשת המים של מפרץ בריסטול. הסלמון, לאחר שבילה שנתיים או שלוש בהפיטום באוקיינוס, חוזר לאלסקה ומספק שפע של מזון לדובים תוך העשרת המערכת האקולוגית של אלסקה בחומרים מזינים. "סלמון משפיע על כל גדיל של מארג המזון", אמר פיץ. "הם חוצים את הגבולות בין האוקיינוס ​​והיבשה בדרכים שאף אורגניזם אחר לא יכול".

"זוהי אוכלוסיית הסלמון הגדולה ביותר שנותרה בעולם", אמר קרל סאפינה, אקולוג מאוניברסיטת סטוני ברוק. "זהו משאב יקר, בעל ערך אנושי ובר קיימא ללא הגבלת זמן, שאנשים מסתמכים עליו מאוד". ואכן, בקיץ 2018,מעל 62 מיליון סלמון סוקיחזר למפרץ בריסטול - מיליונים מהם נתפסו על ידי תעשיית הדיג הפורחת של האזור. זה היה של המפרץהריצה הגדולה ביותר שתועדה אי פעם של סלמון.

אבל אי נוחות גוברת כעת על האזור. החורף הזה, ממשל טראמפ פתח מחדש בסקירה סביבתית שעשויה לאפשר לחברת כרייה קנדית, שושלת צפון, לקדוח באדמה במי השפכים של מפרץ בריסטול - מקור הנהרות של המפרץ - במרדף אחר נחושת וזהב. פרויקט חסר תקדים שכזה, שנקרא מכרה חלוקי הנחל, יחפור 73 מיליון טונות של חומר מדי שנה, ויביא את הסיכון לשינוי מתמשך - ואולי נזק בלתי הפיך - לשממה הנשלטת על ידי סלמון.

"איך לעזור לחברה הקנדית הזו, שחסרה במימון, הופכת את אמריקה לגדולה שוב?" שאל ג'ואל ריינולדס, מנהל מערבי ועו"ד בכיר במועצת ההגנה על משאבי הטבע (NRDC).

"זה מגוחך לחלוטין", הוסיף ריינולדס, שטס מעל אתר הכרייה המרוחק והציע ב-2018.

הרעיון של מכרה חלוקים אינו חדש. הסוכנות להגנת הסביבה של ממשל אובמה (EPA) בדקה את הפרויקט,מסכםשהמכרה "עלול לגרום להשפעות שליליות משמעותיות ובלתי מתקבלות על הדעת על נחלים, אזורי ביצות, אגמים ובריכות ואזורי הדיג שהם תומכים בהם חשובים מבחינה אקולוגית", והציב שורה של הגבלות על הפרויקט. הסיכויים של המכרה נראו עגומים כשהמשקיעים ברחו. "כל הכסף עזב את הפרויקט", אמר ריינולדס. "הפרויקט היה על סף היעלמות".

אבל עכשיו זה חזר. "ממשל טראמפ זרק לפרויקט הזה חבל הצלה", אמר ריינולדס, בהתייחס לפתיחה מחדש של הערכה סביבתית. "אין על זה שאלה."

בשנת 2017,כך דיווחה CNNשראש ה-EPA דאז, סקוט פרוט - ידוע בוהפצת נקודות דיבור של הכחשת האקליםלצוות שלו - נפגש עם פליז של Pebble Mine כדי לדון בפרויקט. לאחר הפגישה, ה-EPA אישרה כי פרוט אפשרה לבדיקה הסביבתית להתקדם.

עכשיו, הכדור מתגלגל. חיל ההנדסה של הצבא, אחת מהסוכנויות הפדרליות שהופקדו על אישור האישור של מכרה החצץ, שחרר אתטיוטה ראשוניתשל הצהרת השפעה על הסביבה (EIS) ב-20 בפברואר. בעקבות תיקונים אפשריים לאחר שקלול הציבור, ממשל טראמפ ישתמש בדוח זה כדי להחליט אם ההשפעות הסביבתיות של הפרויקט קבילות או לא. יש לקחת בחשבון כמות משמעותית של סיכון סביבתי, שכן הפרויקט המבודד מצריך בעצם בניית תשתית לעיר: שני מפעלי טיהור מים כדי להזרים מים ממוקשים לנחלים של מפרץ בריסטול, צינור גז טבעי באורך 188 מיילים להנעת המכרה, בורות לפסולת כרייה דמוית בוץ (המכונה זנב), כביש להובלות, ונמל חדש לפרוק חומרים ממוקשים על ספינות. לכל חבר בציבור בארה"ב יש 90 יום לקרוא ולקרואלהגיב לטיוטה.

בעוד שה-NRDC אינו מתנגד מטבעו לצרכים הטכנולוגיים של הכרייה במאה ה-21 ("העולם זקוק למינרלים - זו הסיבה שהכרייה קיימת", אמר ריינולדס) והביקוש לנחושת הואצפוי לעלותבמהלך 30 השנים הבאות, הקונצנזוס בין הצדדים המגוונים הוא שאסור להמר על הארץ הזו - קו פרשת המים הטהור של מפרץ בריסטול והשפע הטבעי השופע שלה - על מכרה זמני בן 20 שנה.

"זה המכרה הלא נכון במקום הלא נכון", אמר נורם ואן וקטור, נשיא החברה הכלכלית לפיתוח בריסטול ביי.

ההימור

למרות שבריסטול ביי ראה ריצות סלמון יוצאות דופן במהלך השנים האחרונות - מה שבשנת 2018 הותיר את דובי Bear Cam עםעודף של שקים אלה של 4,500 קלוריות של חומרים מזינים- יש תקופות של ריצות נהדרות ואחריהן שנים קודרות יותר. זה המהלך טבעי של דברים.

השנים הרעות יחזרו בהכרח, אמר ואן וקטור, תושב בריסטול ביי. זו כל הסיבה לא להמר על הבריאות של בריסטול ביי, אמר. "למה נוסף על זה [שנים רעות] שנרצה להסתכן באמת בלדפוק את הדבר הזה?" שאל ואן וקטור.

"בסופו של יום, האם אנחנו באמת רוצים לסכן את מה שהוא באמת אחד מפלאי העולם של אמא טבע עבור נחושת וזהב? אני לא חושב שאנחנו עושים זאת", הוסיף.

הדובי דוב קאם מפורסמים ועגוליםשל הפארק הלאומי קטמאי מאכלסים את המחוזות הגדולים יותר של פרשת המים של מפרץ בריסטול, אבל יש אוכלוסיות סלמון ודובים חומים אחרות שחיות באזור ובסביבות המים הראשיים, אשר יחוו השפעה הרבה יותר משמעותית מכל איום מזיק מכרייה (כמו רמות גבוהות של כבדים). מתכות במים), או אסון פתאומי יותר (כמו פריצה של פסולת כרייה). ובכל זאת, דובי קטמאי רבים, הנודדים אל הגבולות הבלתי נראים של הפארק ומחוצה להם, יושפעו כמעט בוודאות מהכבישים, הבנייה והפיתוח של המכרה המרחיק לכת באזור, ציין פיץ.

שושלת צפון, שמייצגת את עצמה באמצעות ארגון בשם Pebble Partnership, טוענת שהפרויקט לא יפגע בקו פרשת המים של מפרץ בריסטול, וגם לא בדיג העשיר שעליו מסתמכים תושבי אלסקה.

"אנחנו נתקיים יחד עם התעשיות האחרות", אמר מייק האטוול, סגן הנשיא לענייני ציבור ב-Pebble Partnership.

Heatwole הוסיפה כי החברה עבדה עם "ביולוגים דגים מנוסים מאוד" כדי להבטיח שהמכרה יוכל לפעול מבלי לפגוע במשאבי הטבע של מפרץ בריסטול. זה אומר שאין "אתגרים ברמת האוכלוסיה למשאבי דגים וחיות בר", הוא הסביר.

ריינולדס לא כל כך בטוח. "זה מה שהם צריכים להגיד כדי שיאפשרו להם להתקדם בבריסטול ביי", אמר. "הם יגידו את זה גם אם זה לא נכון."

אין ספק ש-Pebble Mine יצטרכו לעמוד בשורה של תקנות פדרליות ומדינתיות כאחד לגבי המים המטופלים שהם מזרימים למערכת האקולוגית, תקני איכות האוויר, ומתכננים לסגור הכל לאחר שהם יכרו את כל הנחושת. אבל התקנות האלה לא יבטיחו את המשך התוסס של מפרץ בריסטול, הרבה אחרי תריסי המכרה לתמיד.

"בסופו של יום מדובר במוות ב-1,000 חתכים", אמר ואן וקטור, וציין כיצד העלייה המצטברת בפיתוח בתוך בתי גידול רגישים של נהרות עוררה אתקריסת דיג הסלמוןבחוף המערבי של ארה"ב.

"זה לא קרה בטעות", הוסיף ואן וקטור.

"זה כמעט כאילו לאנשים ב-48 התחתונים יש אמנזיה דורית כזו", אמר פיץ, שתיאר את הרס הדיג בצפון-מערב האוקיינוס ​​השקט. "אנחנו לא מבינים איך זה היה פעם. פעם זה היה מוצף בדגים".

למרות שמכרה חלוקי הנחל הוא רק פיתוח אחד, פיץ מדגיש שככה התחילו כל ההשפלות הסביבתיות הכי ידועות לשמצה של האומה. "אתה יכול לראות את זה לאורך ההיסטוריה של ניהול כושל של חיות בר ברחבי צפון אמריקה", אמר פיץ, מה שגרם גם לעדייןאוכלוסיות הרוסות של דובי גריזליוזאבים. "אלה הצעדים המצטברים שבסופו של דבר מגיעים לריצות סלמון הרסניות".

היעלמות הסלמון ניכרת גם בחוף המזרחי. "בקושי סלמון אטלנטי חוזר לניו אינגלנד", ציין פיץ.

"זה יכול לקרות גם לבריסטול ביי", אמר.

דעיכת השממה וחיות הבר ב-48 המדינות הנמוכות מותירה מקומות כמו מפרץ בריסטול כמשאב מוערך במיוחד. זהו עולם לא מפותח ברובו ששפע החיים שלו כמעט שאין שני לו. האזור ללא מעצורים הוא המקרה הנדיר שבו הטבע במאה ה-21 הגיע להבטחתו המקסימלית. "שֶׁלָה הפוטנציאל ממומש במלואו", אמר פיץ. פיתוח תעשייתי יחיד כאן - במיוחד כזה שדורש תשתית נרחבת - יהיה גלוי עוד יותר. לאקולוגים וביולוגים, מכרה החלוקים יתקיים כנקר בוהק עם שורה של איומים.

"זו ההחלטה החשובה ביותר לשימוש בקרקע בצפון אמריקה בימי חיינו, ובוודאי אחת ההחלטות החשובות בעולם", אמרה סאפינה.

עבור רבים מתושבי מפרץ בריסטול, כמו ואן וקטור, איומים על המשאב שלהם מתסכלים עוד יותר מכיוון שממשל טראמפ נתן לקהילה רק 90 יום לקרוא הצהרת השפעה על הסביבה (EIS) באורך מאות עמודים, לפני שהגיב עליה .

"הכל עניין של לנסות לעקוב מהר אחרי הדבר הזה, לדחוף אותו לגרונות שלנו ולהמשיך הלאה", אמר ואן וקטור.

ה-EIS גדוש בנתונים חסרים ובמציאות מרעישה, אמר היועץ הבכיר של NRDC, ריינולדס. המסמך מכיר באובדן קבוע של 3,458 דונם של אדמות ביצות ומים אחרים יחד עם 73.2 מיילים של נחלים, אמר. אבל זה לא הכל.

"ה-EIS לא מצליח לשקול תרחישים מהמקרים הגרועים ביותר עבור הפרויקט, מסתמך על טענות לא בדוקות ולא מציאותיות לגבי טיפול במים, ולא מצליח לטפל בהיתכנות הכלכלית של הפרויקט", אמר ריינולדס.

כשתיסגר תקופת ההערות בת 90 הימים והממשל הפדרלי יתחיל להעריך את חששות הציבור, הדובים החומים של האזור רק יתחילו להתעוררתרדמת חורף של שישה חודשים. זה מסמן את חידושו של קרב סביבתי שאקולוגים חשבו שנקבר. אבל זה קם לתחייה.

"זו אחת המפלצות שקשה להרוג", אמרה סאפינה. "אתה חושב שזה מת, אבל אז זה חוזר בסרט המשך."